דף הבית / חינוך, ילדים / זירוז הזמן

זירוז הזמן

שאלה: היום רוב בני האדם סבורים, כי במציאות הסובייקטיבית הזמן התחיל להתקדם הרבה יותר מהר. אם בעבר היה נדמה להם שהזמן נמתח ונמרח, אז עכשיו השבועות חולפים כל כך מהר, שהאנשים לא שמים לב אליהם. מדוע זה קורה כך?

תשובתי: תוחלת החיים של האדם, שחי לפני מאתיים-שלוש מאות שנה, לא הייתה יותר מ- 35-40 שנה בממוצע.

הזמן עבורם זרם לאט, בצורה מתונה, על אף שהם חיו פי שניים פחות מאיתנו. ואילו לנו אין מספיק זמן לשום דבר, הזמן "רץ", ופתאום אנחנו כבר זקנים, ופתאום אנחנו כבר מתים.

יש לנו הרגשת זמן אחרת, מפני שהערך של הזמן הוא אחר. כמות הפעולות שאנחנו יכולים לכלול בכל רגע בזמן השתנתה. לכן גם הזמן הוא כל כך רווי, דחוס.

זה לא קשור לא לפחדים, לא למתח ולא לאיזה שהן ציפיות של האדם, זוהי בעיה הרבה יותר מורכבת. ככל שאנחנו מתפתחים, אנחנו מתרחקים יותר ויותר מעולם החי.

החיה יכולה לחיות בשלווה. אין לה מושג של זמן: אם היא צריכה לשכב, אז היא שוכבת, אם היא צריכה לצוד, אז היא צדה, וכולי. כלומר אצלה הכול קצוב, הכול לפי עונות השנה, הכול מחושב. הטבע מראה לה בדיוק מה לעשות ואין לה בעיה עם הזמן. החיה לא מאחרת לשום מקום.

אבל ככל שאנחנו בהתפתחות שלנו הופכים לבני אדם, כך יש לנו יותר בעיות עם הזמן. כי אנחנו בעצם רוצים לבטל את המושג של "הרגשת הזמן".

מתוך התוכנית "דרך הזמן", שיחה מס' 2, 18.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האגו והרגשת הזמן
אנחנו והזמן
הזמן הוא מכאני או חי?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qphdy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest