דף הבית / כנסים / זיכרונות מהכנס 

זיכרונות מהכנס 

שאלה: במהלך הכנס האחרון במוסקבה הצלחתי להרגיש משהו, למרות שאני לא מתיימר לתאר את ההרגשה הזאת. לאחר מכן בקבוצה עשינו הסכם להחזיק בתחושות שרכשנו בזמן הכנס, תוך שאנו מנסים לחזור לאותן התחושות. הבעיה שלי היא שאני לא יכול להפוך את התחושות הללו למילים, ולכן אני לא יכול לחלוק את המצבים האלה עם הסובבים. מה צריך לעשות במקרים כאלה?

תשובתי: המקובלים לא ממליצים לחלוק את הרגשות הפנימיים שלנו עם אף אחד, מפני שלחברים שלך עדיין אין מסך, ולכן הם יכולים להזיק לך על ידי "עין הרע", כלומר על ידי האגו שלהם.

שאלה: בזמן כנס המראה חקרתי כיצד האווירה הכללית בקבוצה סילקה בהדרגה את הדחייה ההדדית בינינו. בהמשך, אותה האווירה החלה לנהל את האנשים, עוררה בהם רגשות ידידותיים, יחסים משמחים, חשק לדבר על העתיד המשותף ואף חיבוקים. זה קרה בקבוצה המורכבת מ-13 גברים, אבל בכל זאת לא התרחש גילוי של הבורא, לא הייתה אהבה חזקה במיוחד, שאותה מתאר הרב"ש במאמר שהוקרא בכנס מספר פעמים. מה היה צריך להוסיף כדי שהאהבה הגדולה, הבורא, יתגלה בינינו?

תשובתי: כמו שכותב בעל הסולם: "אבל לא בפעם אחד, ימצא האדם מוכן לזווג הגבוה, מאד נעלה, שנקרא ביאה שלמה" (אגרת י"ט).

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/52ozw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest