קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: למה הבורא מתחלק עבורי לכמות כל כך גדולה של כוחות שונים, כדי שאני אוכל לשייכו עם כל מיני תכונות ורצונות שונים שלי ולתפוס אותו?
תשובתי: זה נכון. אם האגו שלי, הרצון לקבל, מתאר את עצמו מעל לבורא, אז במקומו, הוא מתחיל לתאר לעצמו לפניו אלילים. כלומר איזשהם כוחות אחרים, ולא בדיוק את הבורא. ההטבעה של הרצון האגואיסטי הלא מתוקן שלי מצטיירת לי כ"אלוקים אחרים". אם אני לא נמצא בהשפעה ביחס לרצון מסוים, לא פועל בצורה מתוקנת, אז אותה הצורה שבה הרצון שלי מצייר לי את הבורא, נקראת "אלילים".
זה ההבדל בין עשר ספירות של קליפה ועשר ספירות של קדושה. אם אני, בהביטי דרכם, מתוך המלכות המקולקלת שלי מתאר לעצמי את הכתר המקולקל, אז זה נקרא "אלוקים אחרים", אלילים. ואיך שאני רואה את הכתר, אם אני מסתכל מהמלכות המתוקנת, זה נקרא הבורא. הוא תואם לאותה המדרגה, שבה אני מסוגל להתקשר עימו ולגלות אותו. אבל זה כבר אותו הכוח העליון, רק בהתאם למדרגה שלי.
לכן "אלילים" (פסלים), אלה הצורות המקולקלות שבהן מצטייר לי הכוח העליון היחיד, בהתאם לאופן בו מצייר לי אותו האגו בתוך הפגמים שלי. לכן, אם האדם יתייחס בצורה נכונה לצורות של כל ה"אלילים" האלה, אז הם יהפכו עבורו לתמרורי דרך בדרכו. הוא יבין, ששום דבר לא נברא לחינם, ושדווקא בזכותם הוא יוכל להתקדם. כמו שכתוב, שפרעה מקרב אותנו לבורא.
דווקא, על ידי מעבר מאליל מזויף אחד לאחר, אני מתקרב לאמת! כמה שזה לא יהיה נעים והפוך למצב האמיתי, אבל דווקא עם ההופכיות הזאת אנחנו יכולים לעבוד. כי הרי אין לנו בינתיים קשר עם ההשפעה, עם ה"קדושה".
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 07.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כל הבריאה על ציר אחד
עולם שבו "אין עוד מלבדו"
יד ששוברת אלוקים אחרים
