קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד להסביר לאנשים את המערכת האינטגרלית שלתוכה נכנסנו?
תשובתי: כל אחד צריך להרגיש, ברגש ובשכל שלו, שכל העולם הוא המשפחה שלו. ודאי שבהתחלה זה נראה לא מציאותי. אבל בואו נביט לעובדות בעיניים: האם יש לנו ברירה אחרת? היום העולם נמצא במצב כזה שפשוט דורש מאיתנו את אותה "גישה משפחתית".
אם כן, כיצד נוכל להתקדם בכיוון הזה? הרי אחרת לא נצליח לקבל אף החלטה נכונה. אם ניקח לדוגמא את אירופה, שמנסה נואשות להיחלץ ממשבר החובות ללא הצלחה. זה לא שחסר להם כסף. הם מוכנים להשקיע עד הסוף – אך הם אינם רואים שיהיה לזה אפקט כלשהו. אותו הדבר קורה בארה"ב. בחודשים הקרובים זה ילך ויתגלה ביתר בירור: אנחנו חייבים לעשות חשבונות בהתאם למערכת האינטגרלית והאנלוגית, שלחלוטין אינה תואמת לרגש והשכל הנוכחיים שלנו.
האם אני יכול לפעול לטובת כל העולם? שכולם יעלו ויגיעו לאיזון כלשהו כדי להגיע את הסערה הזאת? אינני מסוגל להרגיש את הגישה הזאת, לקחת אותה בחשבון, מפני שאני בעצמי אינני כזה. כתוצאה מכך, לאחר שהמנהיגים גילו שהם נמצאים במערכת גלובלית וקשורה הדדית, הם עדיין ממשיכים לחפש: "מה לטובתי" ולקבל את אותן ההחלטות האגואיסטיות. הם פשוט אינם מסוגלים לקחת בחשבון את העובדה ש"לטובתי" כבר לא קיים יותר, אלא רק "לטובתנו". זה מאוד מנוגד לטבע האדם.
גם אנחנו מרגישים את הניגוד הזה. האם אני חושב על הקבוצה? – לא. אני חושב קודם כל על עצמי. האם אני דואג לחברים ולאיחוד שלהם? – לא, אני חושב כיצד אני בעצמי אגיע לרוחניות. אם אני אגיע, אני אשתנה ואתחיל לדאוג להם, אך בינתיים לא אכפת לי מהם. אנחנו מדברים מילים יפות על החיבור והערבות, אך כל אחד חושב בפנים: "מה יהיה איתי" ולא "מה יהיה איתנו".
הרי אנחנו נמצאים בדרך של בחירה חופשית, ולכן זה מתגלה לנו בצורה "רכה" כזאת. אך כלפי העולם זה יתגלה בצורה נוקשה מאוד. אם לא נביא להם את ההסבר הנכון, הם יבואו אלינו, ואז אנחנו לא סתם נרגיש שקיים שם איזשהו משבר עולמי אבסטרקטי, אלא נרגיש אותו ממש "על בשרנו"…
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 16.10.2011
ידיעות קודמות בנושא:
בכוח לא משיגים שום דבר
איפה הקלאץ'?
דוגמא לעולם כולו
