בכוח לא משיגים שום דבר

שאלה: אתמול, ב-15 באוקטובר, התקיים בתל אביב אירוע שכותרתו: "מתחברים למען שינוי עולמי". אחד מהפעילים אמר במהלך הדיון שהוא מצטער על חולשתם של המפגינים: "כל כך בקלות נתַנו להם לפרק את המאהל. בצורה כזאת לא נגיע לכלום. אם נהיה מספיק תקיפים, ישמעו אותנו".

תשובתי: זאת הגישה האגואיסטית הרגילה. בצורה כזאת פעלנו לכל אורך ההיסטוריה. אבל מי אמר שזה נכון וצודק? מאבקים מהסוג הזה לא יובילו לשום דבר. הרי כל "הישג" יבוא על חשבונו של מישהו. צריכה להיות כאן הסכמה חברתית כללית, השלמה בצורה של חשבון עגול.

למעשה, כל המהומות האלה, כל חוסר הצדק וחוסר השלום, כל דרישות המחאה החברתית נועדו לכך שנגלה את הכוח העליון. אם האנשים ינסו ליצור יחסים הדדיים תקינים רק במישור החברתי, הם יגלו רק רע. במציאות האגואיסטית אין תקווה לשלום. אך מפני שהם נמצאים בתוכה, הם אינם מסוגלים לתאר לעצמם משהו אחר.

מכאן נובעות הקריאות לקחת את הכסף מהעשירים. אנחנו כבר יודעים מה עומד מאחורי המילים היפות על חלוקה צודקת.

ולכן אנחנו צריכים לזכור שיש לנו עסק עם אנשים שאינם מבינים את סדר העולם, אינם קשורים לכוחות שפועלים בטבע, ואינם רואים את המטרה הסופית האמיתית.

אם מארגני המחאות יקבלו חופש פעולה, ה"תיקון" שלהם יוביל למהומות ולשפיכות דמים שלא ידוע באיזו צורה היא תיגמר בכל מדינה ומדינה, ובכלל בכל העולם. וחוץ מזה, הם לא ישיגו את המטרה שלהם, מפני שהם פועלים נגד מטרת הבריאה. במקום תיקון הקשר ההדדי בין בני האדם, תתגלה בהם יותר ויותר שנאה.

ולכן אנחנו נצטרך, כך או אחרת, להסביר לעולם את הדברים הללו.

ובכל הנוגע לאלו ש"מנופפים באגרופים" – כל הטפות המוסר שלהם יסתיימו עם ה"זבנג" הראשון שהם יקבלו בחזרה. כולנו היינו צעירים ו"חמים". כולם, כולל הממשלה, מבינים שבגיל הזה צריך לאפשר לאדם להתפרע קצת. אבל לא שניתן להשיג משהו בצורה כזאת.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 16.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תקוות השלום
איפה הקלאץ'?
זה לא נתפס, אבל ככה זה