דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / וימת המלך הטוב של מצרים

וימת המלך הטוב של מצרים

בעל הסולם, מתוך המאמר "ויהי בימים הרבים ההם" ("שמעתי" קנ"ט): "והענין הוא, שבאמת עבודת מצרים היה חביב עליהם ביותר. וזהו ענין "ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם". היינו, שאם הישראל תחת שליטת איזה אומה, אזי האומה הזו שולטת עליהם. ואין להם באפשרות לפרוש משליטתם. אם כן היו טועמים טעם מספיק בהעבודת הזו, ואי אפשר להם להגאל."

בהתחלה אדם נמצא ברצון ליהנות שלו ורואה שהוא עובד לטובת האגו שלו. הוא לומד, מתמלא בידע, מרגיש שהוא מעל האחרים, כי הוא מבין ומרגיש יותר מהם.

חכמת הקבלה פותחת לפניו את כל מהות החיים בעולם הזה, והוא מסתכל בבוז על כל האנשים האחרים שרובצים על פני כדור הארץ ואינם מבינים כלום. הוא מרגיש את עצמו גבוה, חשוב, נעלה, ומתמלא בגאווה בתוך האגו שלו.

הוא מקבל הסברים על טוב ורע והופך את הכול לטובתו כדי להרגיע את עצמו. עכשיו יש לו מטרה מפתה. הוא רואה את חכמת הקבלה כהצלה מכל הצרות, כי הוא מגיע אליה די מיואש מפני שהוכה על ידי החיים. וכאן הוא פתאום מוצא את כל התשובות וההרגעה. הוא שמח שהוא לא אשם בכל הרע שעשה, ומצפה שיהיה טוב יותר מאשר בעבר. בקיצור, הוא מאוד מרוצה.

כך נעשה בכוונה, כמו עם ילדים קטנים שמקבלים מהבורא את האנרגיה לרוץ, ללמוד הכול, לא לשבת במקום ולא להתעצל, כדי במהירות ללמוד את העולם ולהתפתח. אותו הדבר קורה לאדם בתחילת הלימודים, כמו שכתוב: "והענין הוא, שבאמת עבודת מצרים היה חביב עליהם ביותר. וזהו ענין "ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם".

אומות העולם, אלה המצבים שבהם שולט רק הרצון ליהנות. וישראל תחת שליטת המצרים, זה המצב שבו הרצון להשפיע שהתעורר בי עובד לטובת הרצון האגואיסטי. יוצא, שאני יכול להיות מוצלח יותר מהאחרים. אני מרגיע את עצמי, מבין ומרגיש יותר, כאילו אני מקבל יותר אפשרויות ולכן מרגיש את עצמי טוב יותר.

אלו אותם "הבצלים, השומים והקישואים" שאכלנו במצרים. בשלב ההתחלתי הזה אני יכול להפוך את כל הרע שמתגלה לי לטובת האגו שלי. זה אומר שאני עבד של פרעה. הכול משרת את הרצון האגואיסטי, אפילו הרצון להשפיע הקטן שיש בי הודות ללימוד והקשר שלי עם הקבוצה.

כך אני משתמש בשיטה הזאת עד לנקודה מסוימת, עד שפתאום חל שינוי בהרגשה שלי. זה נקרא: "וימת מלך מצרים" שהיה טוב אליי. ואז מגיעה כאילו שליטה חדשה. אני כבר לא מרגיש שאני מוצלח כל כך ושהעסק הזה כזה פשוט. אני כבר לא מסוגל להפוך את חכמת הקבלה לטובת החיים הרגילים שלי, החומריים והאגואיסטיים.

כאן אני מתחיל להרגיש את העבדות שלי. הרצון שנשאר זה אותו הרצון, אותו המלך, רק הוא מת בשבילי! מתחיל השלב הבא: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה": בשביל מה אנחנו עובדים אם זה לא לטובתנו, ומה יהיה איתנו הלאה?

אנחנו התחברנו בתקווה לגלות את הכוח העליון, מפני שחשבנו שזה טוב לאגו שלנו. אבל עכשיו פתאום מתגלה שזה לא הטוב שחיכינו לו, ולא החיבור שחשבנו עליו. אנחנו מתחילים להבין את הטוב ואת החיבור במובן האמיתי שלהם, כלומר אנחנו מודעים לכך שהפירות יתגלו לא ברצון ליהנות, אלא אך ורק ברצון להשפיע.

אנחנו עדיין לא מבינים מה המשמעות של לקבל תשלום ברצון להשפיע, אבל זה אמור להתגלות לנו. אנחנו מקווים להרגיש את עצמנו טוב, אבל מה זה "טוב" בהשפעה? כאן יש צורך בשינוי תפיסת האדם שאליה אנחנו מתקרבים.

""וימת מלך מצרים", שכל השליטות של מלך מצרים, שהוא היה זן ומפרנס אותם, מתו. לכן היה להם מקום לגלות תפילה. ותיכף ויושעו. אח"כ, כשהלכו במדבר, ובאו במצב הקטנות, היו משתוקקים להעבדות, שהיה להם, מטרם מיתות מלך מצרים." זאת אומרת, הם יצאו מתחת שליטת הפרעה.

מתוך השיעור על פי המאמר מתוך הספר "שמעתי", 30.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שכר טוב עבור העבודה במצרים
יוצאים ממצרים
מתי כבר יגיע הסוף לגלות מצרים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/1rqFH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest