קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אני יכול לבדוק את עצמי כדי להיות בטוח שאני הולך בעקבות ההוראות של כתבי המקור ולא בעקבות האגואיזם שלי?
תשובתי: לשם כך יש את חודש אלול. חמישה ימים לפני שנברא האדם, נברא העולם. בא' בתשרי נברא האדם, ובכ"ה באלול נברא העולם. חמשת הימים הללו מסמלים חמש דרגות, חמש בחינות מקדימות.
אתה צריך לבדוק את העולם שלך, את הסביבה שלך. אתה חי ומרגיש את עצמך ביחס לסביבה, אתה בודק את עצמך כלפי הסביבה, וכך אתם חיים יחד: אתה והסביבה. אז לפני שאתה הולך להיוולד כאדם, תבדוק מהי הסביבה שלך. לפי זה תוכל לראות איזה אדם ייוולד ממך.
מהי הסביבה שאתה בוחר? כלומר, מה אתה רוצה מהחיים שלך, מכל העולם, מהקבוצה, מהספרים, ממה שאתה שומע מהמורה שלך? תבדוק, איך אתה מתייחס לכל הדברים הללו, ומה אתה רוצה להשיג מהם?
זה לא פשוט. האדם נמצא כאן מול חשבונות מאוד לא פשוטים. דעת הקהל משפיעה עליו מאוד: "איפה כולם ואיפה אני? הם מיליארדים, ומה אני?" בירור הדרך הוא בעיה גדולה, כי זאת לא דרך הכלל, אלא דרך הפרט.
וכאן צריכים לא להתבלבל. לפי אילו קריטריונים אתה בודק את הדרך? – לא לפי הקריטריונים ההמוניים. ולא צריך להאמין לאף אחד, הכול ניתן לבדיקה, לביקורת. אבל תבצע את הביקורת ותראה כיצד אתה בונה את היחס לסביבה, לקבוצה, למורה, לספרים, לבורא. זה נקרא ה"סליחות" של חודש אלול.
זהו בירור דק מאוד, וכל הזמן הוא נעשה יותר ויותר דק, יותר "תלוי באוויר", באמונה למעלה מהדעת. הרי לאחר שאתה בודק את הכול באגו שלך, אתה צריך להתנתק ממנו לחלוטין, ומעליו לבנות את היחס הרוחני שלך. בלי האגו לא תוכל לבדוק את עצמך. לכן אתה צריך לברך את כל אותם המחשבות והרצונות של קנאה, שנאה, תאווה, כבוד ושליטה, כלפי העולם, כלפי השונאים, כלפי האוהבים, כלפי החברים, כלפי המורה, כלפי הביקורת, כלפי הבורא. הכול ניתן לבדיקה, לביקורת. ומעל זה אתה בונה את המעמד החדש שלך, שנקרא "התחלה חדשה".
לאחר שאתה בודק את כל העולם שלך ואת כל המצב הנוכחי שלך, מעל זה אתה מתחיל לראות את דמות המטרה שאליה אתה משתוקק. לאחר שהתוודית על כל החטאים של האגואיזם שלך (בדומה לווידוי שאומרים בסליחות: "אשמנו, בגדנו…"), לאחר שאתה בודק ומבין מי אתה באמת, אתה יכול לתאר מתוך זה מהו המצב ההפוך. אחרת לא תוכל לתאר זאת.
לכן הבורא אומר: "בראתי יצר רע ובראתי לו תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". אם אין לך יצר רע, אם לא ראית ולא גילית את הרע שבך, אתה לא צריך תיקונים. ואם אתה לא מתכוון להיתקן, אז התורה היא לא בשבילך.
לפני הכול, אתה צריך להרגיש שאתה הגרוע ביותר: שאתה רוצה לאכול את כולם, לשלוט על כולם, שאתה מקנא בכולם ושונא את כולם. האם אתה רואה את עצמך כאדם הגרוע ביותר בעולם? האם אתה יכול להצדיק את היחס הרע שלך כלפי מישהו, לאחר שבדקת את זה לעומק?
אם אתה באמת רואה שהתגלו הרשעים שבתוכך וכבר אין לך ברירה – אז אתה מגיע לתפילת ראש השנה, שבה אתה מכתיר את תכונת ההשפעה והאהבה לזולת, שהיא הבורא, ורוצה שהיא תתחיל לשלוט בך.
"בראתי יצר רע" – זה הסליחות שבחודש אלול, בחמשת הימים האחרונים שלפני ראש השנה, לפני בריאת האדם. בימים האלה נברא העולם של האדם. העולם הנורא שלו. האדם עצמו רואה אותו ככזה, במקום לראות שהעולם כולו טוב ונאור, ורק הבורא, רק תכונת ההשפעה, שורה בו.
אך בזכות זה האדם מגיע לראש השנה, להתחלה החדשה. יש לו את התורה, את התבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב. ועכשיו הוא יודע כיצד להשתמש בכוח הזה שקיים בטבע, כיצד להוציא את הכוח הזה כדי לתקן את עצמו ולהחזיר את עצמו למוטב, על ידי הכוח העליון הזה. הוא עליון עבורי מפני שהאיכות שלו עליונה יותר: כוח ההשפעה עליון יותר בהשוואה לכוחות האגואיסטיים שלי.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 26.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מאחל לכולם להגיע לגמר!
דרושה התחלה חדשה!
היום שבו נברא האדם
