וחיך יטעם אור

מתוך אגרת של בעל הסולם מס' 47: "ואיך אסלח לכם לדבר הזה, והסולם המוצב ארצה פנוי הוא, באין עולה ומטפס עליו. ובמקום היום, תאמרו מחר… אשר על כן זכור אזכיר לכם. עוד תוקף הדבר של אהבת חברים, על כל פנים בעת הזאת, "אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אמת המדה של הצלחתנו הקרובה לנו".

לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות ולהמציא המצאות נכונות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקויים בכם הכתוב, "ואהבת לרעך כמוך" בפשיטות. כי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו", והייתם נקיים ממחשבת האהבה שתהיה מכסה על כל פשעים, ובחנוני נא בזאת, ותתחילו להתקשר באהבה בשיעור אמיתי, ואז תראו "וחיך יטעם"."

כל כך קשה לנו לעבוד על הקשר בינינו, מפני שדווקא במקום הזה נעשה החורבן הרוחני, השבירה. האדם נדחה בכל כוחותיו ובכל האמצעים מהפעולה הזאת על ידי הטבע שלו, על ידי היצר הרע.

צריך לעבור הרבה מאוד מצבים עד שהוא יראה, ששום דבר לא עוזר לו, ובסופו של דבר יחזור לאותו העיקרון הפשוט והקרוב ביותר שנמצא ישר לידו. ואז, אם עוד נשאר לו זמן בגלגול הזה, אולי הוא יספיק להתקשר נכון עם החברים ולהבין שרק בקשר איתם משיגים את העולם הרוחני, את התיקון, ובכלל הכול.

לכן, דרושה כאן החלטה של כולם, נחיצות חדה ועבודה גדולה משותפת כדי לעורר כל הזמן את הרגשת החשיבות בחיבור. כל אחד חייב להראות לכולם וכולם לאחד, שהתיקון הוא דווקא בחיבור, דווקא בתוכו מתגלה העולם הרוחני.

וכל העיסוקים האחרים, שאותם אנחנו ממציאים לעצמנו במקום הזה, הם עסקים מדומים וגלות – גלות מהחיבור, גלות מההכנה לחיבור, בריחה מההתקרבות לקשר עם החבר, מאהבת הזולת, מ"ואהבת לרעך כמוך", שכבר לא נמצא כמטרה בכל צעד ושעל ובכל דבר שבחיים.

המטרה היא דווקא בחיבור, שעל ידו נמדדת מידת ההצלחה שלנו, עד שהחיבור הופך להיות סולם המדרגות, ומידות החיבור הופכות ל"פרצופים", "ספירות", "עולמות". בסופו של דבר, אנחנו מצטמקים, מצטמצמים כך, שהופכים להיות "כאיש אחד בלב אחד", וזה כבר מהווה דרגת עולם אין סוף, מפני שחיבור כזה הוא שלם לגמרי ואין לו שום גבולות.

ואם אנחנו שמים את זה כמטרה העיקרית היחידה והמרכזית, וזה העסק היחיד שיש לנו לטפל בו ושום דבר חוץ מזה, אז מצליחים. אחרת, האגו שלנו בשמחה יזרוק אותנו רחוק מאוד מהעסק האמיתי, בכך שימשוך אותנו לכל העסקים המדומים.

כמו שכותב בעל הסולם: "ותתחילו להתקשר באהבה בשיעור אמיתי, ואז תראו "וחיך יטעם"", כלומר טעם של האור הפנימי שמתגלה לנו.

מתוך ההכנה לשיעור, 19.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בחיפוש אחר הטעם הממשי של ההשפעה
הטעם האלוקי של ההשפעה
טעם התענוג

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/UsOGU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest