דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "חייזרים" מבבל העתיקה

"חייזרים" מבבל העתיקה

האנושות מהווה אוסף של חלקים של הרצון לקבל שקיים במציאות. באופן כללי, החלקים האלה מתחלקים ל"שבעים אומות העולם".

חוץ מזה, קיים רצון להשפיע שנמצא מחוץ למסגרות של המציאות שלנו, חלק אלוקה ממעל, תכונת ההשפעה. בהתחלה, הוא התגלה כ"נקודה שבלב" אצל "אדם הראשון", לאחר מכן, הוא התגלה בעשרים הדורות שחיו מ"אדם הראשון" ועד אברהם.

באברהם הרצון הזה עלה למדרגה יותר עליונה, והוא החל לפרסם את שיטת התיקון של הרצון האגואיסטי על ידי "הנקודה שבלב". ואז, בבבל העתיקה התגלו פתאום עוד אלפי בני אדם עם הנטייה הזאת. כאשר אברהם ליקט אותם, הם ניתקו את עצמם מהבבלים ועברו לארץ כנען. המגמה של המעבר הזה הייתה, בכדי שהם יתחברו "כאיש אחד בלב אחד". דווקא את זה דרשה מכל אחד "הנקודה שבלב" שלו.

וכך נעשתה קבוצה שמובלת על ידי הניצוץ, שפועלת בהתאם לתכונת ההשפעה ואינה שייכת לעולם שלנו שכולו שקוע ברצון לקבל. חסידיו של אברהם, אף על פי שנראו כאנשים רגילים, אבל הם היו שייכים לעולם הרוחני. הם היו כמו "חייזרים": התכונות שלהם, היחס שלהם, הכול ביניהם היה חדור בהשפעה הדדית, כלומר לפי התכונות של העולם העליון.

זאת הסיבה שעָם ישראל לא נמנה עם כל שאר "אומות העולם", עם שבעים הרצונות לקבל מסוגים שונים. הוא מהווה בפני עצמו רצון מיוחד שמכוון להשפעה.

בהמשך, כדי להגדיל את הנטייה הזאת להשפעה, בני ישראל מקבלים הכבדה של הרצון לקבל, שנקראת "גלות מצרים". במצרים התרחש משהו מיוחד – קבוצת אברהם נכנסה לתוך הכלי הזה, "ספגה" את הרצונות שלו ואחר כך שוב יצאה. מקודם היו לה רק גלגלתא ועיניים (גו"ע) ועכשיו היא קיבלה את האח"פ.

ביציאה ממצרים, בני ישראל קיבלו תוספת לשיטת אברהם, שנקראת תורת משה, שמאפשרת לתקן את האגו ה"מצרי". כשתיקנו אותו, הם יצרו כלי רוחני יפה, שנקרא "בית המקדש הראשון".

אבל אחר כך הכלי הזה נשבר בגלל התקשרות עם הכלים, הרצונות, החיצוניים. כי "בית המקדש הראשון", שאותו בנו בני ישראל, היה רק הכלי המתוקן הפרטי שלהם, גמר התיקון הפרטי שלהם. הם הפכו להשפעה את כל אותו הרצון לקבל שלקחו מ"מצרים" וקלטו לתוכם. זה היה רק חלק מהעניין, ואחר כך הם נפלו שוב מהמדרגה שלהם והתקרבו לאומות העולם ב"גלות בבל".

ואחר כך בני ישראל שקעו באופן סופי בכלי של "אומות העולם", לגלות האחרונה ולערבוב, שנמשכה עד ימינו.

כתוצאה מזה, היום בעולם שלנו הכול מעורבב: אין אף חלק הקטן ביותר של אח"פ ללא גלגלתא ועיניים ואין אף חלק הקטן ביותר של גו"ע ללא אח"פ. את זה גם כן הוסיפו עשרת השבטים, שנעלמו בתקופת בית המקדש הראשון. אין יותר כלים של גו"ע או של אח"פ בצורתם הנקייה, אם מדברים לא על התופעות החיצוניות של ה"גנים", אלא על המהות הפנימית.

עכשיו מגיע השלב הבא, אנחנו צריכים להבדיל חלקים של גו"ע מאח"פ, להוציא אותם למעלה ולתקן. אחר כך צריך לתקן את חלקי האח"פ שנמצאים בגו"ע, אחר כך חלקים של גו"ע באח"פ ולבסוף, על סף גמר התיקון, את האח"פ האמיתי. כזה הוא התהליך.

גו"ע, זה עם ישראל, כפי שאנו רואים אותו. בשלב השני, התיקון שלו ישפיע על אח"פ שבגלגלתא ועיניים. אחר כך יגיע התור של חלקי "ישראל" ב"אומות העולם". והאח"פ ה"נקי" יתוקן בסוף.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות", 19.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הכול התערבב ברצונות של האנושות
הכוח הוא בראש
עם "לא מהעולם הזה"

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest