דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / והעיר שושן נבוכה

והעיר שושן נבוכה

בעל הסולם, "שמעתי", מאמר לפורים: "היינו שכל עבדי המלך היו כורעים ומשתחווים להמן, כי כן ציווה לו המלך, שהוא יקבל השליטה. וכולם היו משלימים עימו, שעניין הכריעה הוא קבלת השליטה. כי דרך של המן בעבודה מצא חן בעיניהם יותר מדרך של מרדכי. וכל היהודים, אשר בשושן, קבלו את שליטת המן. עד שהיה קשה להם להבין את דעתו של מרדכי".

כל התכונות שלנו, חוץ מתכונת ההשפעה שהתפתחה מתוך "הנקודה שבלב", נמצאו תחת שליטת ההשפעה, שאינה רוצה לעצמה שום דבר (חפץ חסד), ונשתתקו, הרכינו את ראשם. אך באותו הרגע מתפרץ האגואיזם, וזה מה שנקרא "המלך גידל את ה'המן' שבנו". ואז מייד מתברר לנו בלב ובמוח, שהקבלה האגואיסטית היא כיוון מאוד מועיל בעבודה, שמאפשר להשיג הרבה.

וזהו אינו האגואיזם הגשמי הרגיל. מדובר על כזאת מדרגה של האגואיזם, שגדֵלה כבר מעל למדרגת מרדכי ("מרדכי" מלשון "מור דרור"), מעל הבינה. כלומר אלה הרצונות הרוחניים הטמאים (האגואיסטיים) של הקליפה: "להשפיע על מנת לקבל". אני מבצע פעולות רוחניות של השפעה, אך בתוכָן אני מושך אליי את אור החכמה. את שיטת החיים הזאת מציע המן.

הרי אם לאחר מדרגת "להשפיע על מנת להשפיע" מתעורר באדם הרצון לקבל, זה אומר שצריך להשתמש בו! אבל איך? האדם כבר הפך להיות צדיק, הוא השיג מדרגה של השפעה גמורה, התכונה הזאת שולטת בו לחלוטין.

אולם האגו שלו בינתיים לא גדל, אלא רק החריש והשתתק. ואז המלך מגדל את המן, לאחר המדרגה "להשפיע על מנת להשפיע" (תכונת הבינה), מתחילה לגדול בו תכונת הקבלה, והוא חושב: כיצד ניתן לקבל? ואז הוא מחליט להשתמש בתכונת ההשפעה, במרדכי, כדי למלא את הרצונות האגואיסטיים שלו, כלומר כדי שהמן ישלוט על מרדכי.

וכמובן כולם מסכימים איתו. כל מלכות אחשוורוש, כל הרצונות של האדם, כולל היהודים (כלומר אלו שחושבים על השפעה), מסכימים שצריך להשפיע, מפני שכך ניתן לקבל יותר. וכל עמֵי העולם, והיהודים שבעיר שושן, כולם מסכימים עם מה שאומר המן, עם ההשפעה בכוונה על מנת לקבל. וזהו הכוח הרוחני האמיתי של הקליפה. הרי הוא מגיע כבר לאחר שהאדם השיג את כוונת ההשפעה.

בעבודה הזאת תומכים הרגש, השכל והחברה. ובאמת, הרי הבורא נהנה כשאנחנו מקבלים ממנו! חסר רק "דבר קטן" אחד: הדבקות של הנקודה הפנימית הזאת שבתוך הבינה, שנמצאת בה מהכתר. אם נתעמק לתוך תכונת ההשפעה, לתוך הבינה, הרי שגם לה יש את "ארבע הבחינות" שלה, ושָם, במקום העמוק ביותר, בבחינה האחרונה שלה, אנחנו מרגישים שהבורא רוצה את הדבקות, שאפשרית רק בהשתוות הצורה המלאה!

אך כל שאר התכונות של האדם, חוץ ממרדכי, אינן מרגישות את המגע הזה של בינה עם כתר, שמתחברות יחד, והודות לכך בינה הופכת את עצמה למקבלת (ז"ת דבינה) כדי להשפיע לאלה שנמצאים מתחתיה. אף אחד אינו מבין מה קורה, כולם נמצאים במבוכה, ורק הנקודה האחת הזאת שבאדם, מרדכי, אינה מסכימה להשפיע למען עצמה ומבינה שזה מנוגד לבורא, מנוגד למטרה העליונה ביותר, כלומר נגד הדבקות.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 20.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
פורים – גמר התיקון
הסיפור של פורים – "גילוי הנסתר"
מדוע המלך אוהב את המן (האגו)?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uQIZ3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest