"ואכלתי ישן נושן"

שאלה: איך אפשר להעריך את המאמץ של החבר?

תשובתי: להעריך את החבר אפשר רק ב"אמונה למעלה מהדעת". כי אני לא רואה לפניי את החבר, אלא אני רואה את עצמי, את התכונות שלי. כמו שכתוב: "כל הפוסל במומו פוסל". אני רואה רק מה שאני רוצה לראות באגו שלי. לכן תמיד נראה לי, שהאחד הוא יותר טיפש ממני, והשני הוא עצלן והשלישי מפוזר לכל הכיוונים והאחר בכלל לא בעניינים ומרחף אי שם במחשבות שלו, וכולי.

כאשר אני מסתכל עליהם, אני רואה את המצב הפנימי שלי. אנחנו לא רואים את העולם, אלא את ההעתקה הפנימית שלנו עליו. ולכן אני צריך לקבל מראש שאני נמצא בעולם אין סוף, והכול מתוקן וכולם נמצאים בגמר התיקון. וכל התיקונים שעוד נשארו הם כולם צריכים לעבור עליי. כמו שכתוב: "ואכלתי ישן נושן", ואני אראה את העולם משתנה מפני שאני בעצמי משתנה.

אותו הדבר שייך גם לחברים וגם לקבוצה. אין בהם דבר שצריך להשתנות, אלא רק אני צריך להשתנות. קשה לנו לתפוס את זה, אבל זוהי האמת. לכן, כדי להסביר בפשטות, אז המקובלים לא מספרים על זה כאילו זה קורה בתוך האדם, אלא מסבירים את זה כפי שהעולם רגיל לזה: אומרים שהעולם משתנה והוא נמצא במשבר ושעוברים עליו כל מיני מצבים ותהליכים.

המקובלים רגילים להסביר את זה בכזאת צורה מלאכותית, על אף שזה לא נוח להם. למקובל הרבה יותר נוח לראות את זה כמו שהוא רואה מתוך עצמו. הוא רואה את עולם אין סוף, את עצמו ואת הקלקול שעומד ביניהם. זה נקרא "עזר כנגדו", האגו שלו שנמצא בינו לבין העולם שבגללו הוא רואה את העולם אין סוף בצורת העולם הזה, או בצורה של איזו מדרגה זמנית מהסולם הרוחני, שהיא אחת מ – 125 המדרגות שבה הוא עכשיו נמצא.

אבל המקובל לא יכול להסביר בצורה כזאת לאחרים. כי אז ייצא, שהוא כל הזמן ידבר על עצמו, על הקלקולים שלו וידון על הקלקולים שבמערכות שבו. ואז הוא ידבר מצד הקלקול ולא מצד התיקון, ולכן לא נהוג לדבר בצורה כזאת. לכן יותר נכון לתת הסברים באותה צורה, כפי שזה נהוג ומקובל בעולם הזה, בכך שמדבר על כך שהעולם מקולקל ואנחנו צריכים להתחבר בינינו כדי לתקן את עצמנו ולתקן אותו. זה כזה סוג של סגנון, של העברת התפיסה, שבה המבט עובר מפנימיות ליותר חיצוני.

אין ברירה, אחרת לא יבינו את ההסברים. אבל למעשה, כשהאדם חושב על זה לעצמו, הוא צריך לראות את עצמו באור אין סוף שממלא את כל המציאות, ורק בגלל הכלים והתכונות המקולקלים שלו הוא רואה לפניו את מידת ההעלמה ומידת ההסתר ומידת הגילוי, וזה בעצם קובע את גובה המדרגה שלו.

מתוך שיעור על המאמר "בענין אהבת חברים" של רב"ש, 10.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
החבר הוא המראה שלי
העולם ייעלם והקבוצה תישאר:-)
אל תמהר להאשים אחרים