דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התשובה – בגילוי הבורא! (למתקדמים)

התשובה – בגילוי הבורא! (למתקדמים)

photo_rav_gh70_261.jpg

שאלה: אני מנסה "להצדיק" את הבורא לפי מיטב הבנתי, אבל כשאני רואה כמה כאב קיים בעולם, צר לי נורא על האנשים, ואני שוב לא מבין, בשביל מה הבורא היה צריך שיטות כל כך "טוטליטריות" לתיקון האנושות, בשביל מה היה צורך לקבוע את תקופת התיקון דווקא ל- 6000 שנה, למה פשוט אי אפשר לתת לאנשים זמן לתקן את האגו שלהם בהדרגה, בלי להגביל אותם, ולהשפיע על כל אחד, כך שהמכות יהיו הדרגתיות ולא יותר מידי כואבות, הרי האנשים אינם אשמים בכך שהבורא ברא טבע כל כך אגואיסטי?

תשובה: אנחנו נמצאים בעולם אין-סוף בהתמזגות מלאה עם הבורא, כמו טיפת זרע ברחם של אמא. אבל כדי לתת לנו אפשרות להפוך לשווים ודומים לו, הוא מרחיק אותנו ממנו, מעולם אין-סוף למטה אל העולם שלנו, במטרה שנגיע בעצמנו לפתרון של התיקון שלנו ולדבקות בו.

בדרך למטה, אנו אוספים בתוכנו את הרשימות- הנתונים על כל אחד ממצבינו ב- 125 מדרגות הירידה. לאחר מכן, הרשימות האלה, המתגלות בעולמנו בהדרגה בכל אחד,בעלייתו מלמטה למעלה, קובעות את ההתפתחות, את העלייה, ואת הגורל של כל אחד.

הבורא הוא חוק טבע בלתי משתנה, ולא מישהו שפועל לפי מה שהוא רוצה או מה שהוא מחליט. לאחר התגלות הרשימו ביחס לאור, מופיע "חלל, מקום ריק", שאותו האדם צריך למלא במאמצי ההתקדמות שלו, בלימוד, בהבנה, בהכרה, והתקרבות לאחרים, או בצורה ישרה או בייסורים – זה תלוי בו.

אלא שזוהי תשובה פורמלית! כי להצדיק את הבורא אפשר רק מתוך הגילוי שלו. אנחנו עוברים שני שלבי הסתר שבהם אנו נקראים רשעים, כי אנו חושבים שהבורא הוא רשע, בגלל שהוא נסתר מאתנו. ולכן אנחנו(כולל הדתיים!) חושבים עליו כך באין ברירה. לאחר מכן, בעזרת לימוד חוכמת הקבלה אנו מגלים אותו, ואז נקראים צדיקים, כי אנחנו יכולים כבר להצדיק את הבורא, כי רואים את פעולותיו.

יוצא שהתשובה היא בגילוי הבורא!

שיעור על פי המאמר "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א" (שמעתי, ח)

פוסטים קודמים בנושא:

הבורא – זה אני המתוקן

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Sz2xU

One comment

  1. עז<מהבעש"ט> ביאור משנה דאבות [פ"ב] הוי זהיר בגחלתן כו' כגחלי אש. [ושמעתי ממורי] כי קודם הלימוד אמרו מלתא דבדיחותא [וכו']. והענין, כי יש קטנות וגדלות בעולם שנה נפש, וע"י מלתא דבדיחותא עולה מן הקטנות ומתדבק בגדלות. והנה בזמן הגדלות שבעולם אז הוא דבוק בו ית' כפשוטו, משא"כ בימי הקטנות שיש בעולם אז צריך האדם מלחמה גדולה שיוכל להתקרב אליו ית'. וזהו עיקר השכר שיש לאדם שעושה על צד ההכרח, גם שלא יוכל לעשות הטוב בפועל, מ"מ בלבי צפנתי אמרתיך, ובחוץ יעשה ענינים גשמיים. וז"ש חז"ל תורה ומלאכה שיגיעת שניהם משכחת עון, וכיוצא בזה, וכשבא איזה תלמיד להרב בימי הקטנות ולומד ממנו דברים גשמיים הנק' גחלת בלי אור פנימי.וז"ש והוי זהיר בגחלתן כו' עקרב, ר"ל <עקרב> ז' מדריגות <הנ"ל> הנק' ע', הוא מקרב לשרשן, וזה אינו יודע מזה [וסובר] וכו' [ודפח"ח].

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest