התשבץ

הבורא יוצר את ההסתרה ומעביר אותנו בהדרגה דרך ההרגשה שלו על מנת שנבין מה צריך להיות במקום ההסתרה: איזו דמות הבורא אמורה להתגלות שם, איזו דמות המשפיע? זה מעין משחק כאשר עלינו למלא את הקטעים החסרים ולנחש מה אמור להיות שם כדי להשלים את התמונה המלאה.

אני כביכול ממלא את התשבץ ומכניס את האותיות החסרות כדי שתופיע המילה. אך כאן זו אינה המילה אלא דמות מסוימת, קטע ממציאות ההשפעה. אנחנו בעצמנו חייבים להשלים את התמונה הזאת.

לכן מגיעים אלינו שלבי ההסתרה. ואם במקום ההרגשה הרעה וחוסר הסכמה עם ההסתרה אנחנו נתייחס אליה בצורה נכונה, אז נתפוס את ההסתרה כמקום לעבודתנו. המשימה שלי היא להגדיר איזו צורה של המשפיע ושל העולם הנכון, של היחסים הנכונים חייבת להיות באותו המקום שבו אני כרגע לא רואה כלום, לא חש, לא מבין, לא מרגיש שום טעם.

איך הייתי משלים את התמונה הזאת אם הייתי המשפיע במקום הבורא והייתי בעל התכונות שיש לבורא?

אם האדם מתייחס למצבי ההסתרה באופן יצירתי שכזה, אז על ידי כך הוא מפתח בתוכו מ"ן, בקשה לבורא שיתגלה דווקא בצורה כזאת. זה אומר, "לעשות רצונך כרצונו." בזכות זה אנחנו מתפתחים ובונים בעצמנו את דמות הבורא, את "בוא וראה" שמתגלה ברצונות שלנו.

לכן כתוב: "נצחוני בני", אנחנו הופכים לשותפים של הבורא. מאיתנו דרושה רק מחצית השקל שהיא התפילה, מ"ן, צורת המשפיע, צורת היחסים בינינו לבין הבורא שאנחנו רוצים לגלות במקום ההסתרה. אם אנחנו פחות או יותר מתקרבים לצורה הנכונה אז היא מתגלה.

ואם אנחנו לא מתקרבים, אז מלמעלה מפעילים עלינו תיקונים המיועדים לעזור לנו לגלות את הצורה הזאת שנועדה להתגלות מתוך ההסתרה. הבורא מבצע מעלינו כל מני תרגילים קטנים, נותן רמזים, משתמש באמצעים רבים שיש לו במלאי, ובסופו של דבר, מביא אותנו לזה שאנחנו מגלים בתוך ההסתרה את צורת הגילוי הראויה ומבקשים אותה.

אנחנו מבינים שצורת הגילוי מכוונת לחיבור, ליחסים טובים, ואנחנו מבקשים שעכשיו יתגלה קטע כזה במקום ההסתרה. הוא יהיה בדיוק אותו הקטע החסר של הרצון להידמות לבורא שמעכשיו יתחיל יותר ויותר להתגלות ולהשפיע עלינו. בצורה כזאת אנחנו עובדים.

זה נקרא: "הראני את כבודך", שאפשר לראות רק ברצון המוכן כאשר אני מכוון בדיוק לתדר הזה, לאותם הצבעים, לאותה הצורה, בכל המובנים שבהם אפשר לגלות אותו, בעשר התכונות, בעשר ספירות.

אם הרצון שלנו מוכן ומכוון לעשר ספירות של הבורא, אז הוא מתגלה לנו. האור העליון מופיע בתוך התכונות הפנימיות שלנו כי ביקשנו ממנו שהוא יתקן אותן. יוצא, שאנחנו בעצמנו יצרנו את הבורא.

מתוך השיעור על מאמר של הרב"ש, 02.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
חיסרון לדמות של המשפיע
העבודה המשותפת של האדם והבורא
צלליות מעורפלות בחושך