התרופה החזקה ביותר

בעל הסולם מסביר מהו ההבדל בין עיסוק בחכמת הקבלה לבין כל עיסוק אחר בעולם הזה. כאן לא יעזרו לאדם התכונות המיוחדות המיוחסות לו בעולם הזה: אינטליגנציה, חכמה, זריזות מחשבה, לימוד, ידע – כלום. רק האור וההשפעה יעזרו לו להתקדם – לא בידע, אלא בתיקון!

לכן לימוד הקבלה הוא מעין תהליך טיפולי שאנחנו באים אליו (לשיעור) כמו אדם המקבל טיפול מהרופא. אם הוא פעם אחר פעם מגיע לטיפולים בידיעה שהוא צריך להבריא, ברצון לזה ובהשתוקקות לריפוי, כל פעם באומרו שהטיפול היה מוצלח – אז אחרי הרבה טיפולים, זה יקרה.

לכן אנחנו צריכים גם לבדוק את עצמנו, באיזו כוונה אנחנו ניגשים ללימוד, במיוחד בקריאת ספר הזוהר, הרי זהו האמצעי החזק והמשפיע ביותר נגד הטבע שלנו.

כמו כן הכרחי לבדוק ולהעריך את עצמך אחרי השיעור, "הטיפול הרפואי", האם התקדמתי במשהו לכיוון המטרה, להשפעה ואהבה, לנכונות להתחבר עם הקבוצה, לגדלות המטרה. אז אני מרגיש יותר את גדלות המטרה, המשמעות הרוחניות, הבורא, וזה נותן לי אנרגיה ורצון להמשיך בהתקדמות.

לכן אין זה משנה עד כמה אנחנו מבינים את ספר הזוהר. אף אחד לא יכול לבוא בטענות, גם אם איננו מבינים את השפה בה אנו קוראים את הזוהר, וכל מה שמסופר נראה לנו רחוק ולא ידוע. אפילו אנשים שלמדו תורה כפשוטה כל החיים, לא יודעים מה כתוב בספר הזוהר, ומבולבלים יותר מאלה שאף פעם לא למדו תורה.

לכן אנחנו צריכים רק לפתוח את הלב שלנו (ולא את השמיעה או את השכל) כדי לקבל תרופה, שהלב האגואיסטי שלנו יהפוך לאלטרואיסטי, בהשפעת הסגולה הנמצאת בקריאת ספר הזוהר. כל מילה שאנחנו קוראים בזוהר, אנחנו צריכים לקבל אותה כמו אינפוזיה. הרי האור מגיע אלינו בטיפות, ולכן נקרא מזל מהמלה נוזל.

לכן אנחנו צריכים רק לחכות בסבלנות, שהתרופה תשפיע עלינו – טיפה אחר טיפה, עד שנשיג את המזל השלם.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 2.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
המנגנון המרפא
אור הזוהר מרפא את הנשמה
העירוי הנפלא