דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התעורר והסתכל על עצמך

התעורר והסתכל על עצמך

בתחילת דרכם הרוחנית אנשים עדיין אינם מסוגלים להבחין במה שקורה להם. ההרגשה המשותפת היא האמת עבורם. הם אינם מסוגלים להביט על עצמם מהצד ולהבחין בהשפעה חיצונית שבאה מהבורא. הם עדיין אינם מזהים את כותלי "המעבדה" בה הם נמצאים. כשהאדם נשאר בבחינת הרצון ליהנות, הוא מגיב על המתרחש באופן אוטומטי, הוא קופץ מרוב שמחה או ההיפך שוקע בדיכאון. הוא קבור תחת מצבים של האגואיזם העצמי שלו.

אולם, על ידי עבודה על עצמו במטרה להתאחד עם הקבוצה, אדם מתחיל להתרחק מרצונו הפרטי ומקבל הזדמנות לחקור את הסיבות למצבים שלו, מה היחס שלו לקבוצה, ללימוד ולבורא. במקום שירגיש את עצמו חיית מעבדה, הוא עובר לצידו של הבורא והוא מראה לאדם מה הוא עושה עמו. בזכות זה האדם הופך לאדם, הוא עולה מדרגת החי של הרצון לדרגת האדם.

כעת הוא מבין שמטרת המצבים הלא נעימים של חוסר כוחות, חוסר אור והשראה, היא למשוך את תשומת ליבו למקור, לבורא. מדוע הבורא שולח אותם? – כדי שתתקרב אליו עם הבקשה, כי רק כך הוא יכול לעורר אותך. הרגשות נעימות יכריחו אותך לשכוח אותו, והריקנות ההיפך – מולידה שאלות. אתה רוצה לדעת מדוע רע לך, ובכלל לא מעניין אותך מדוע טוב לך. בשל כך אתה מתעורר על רקע הצרות ועליך להבין אז שאלה הן קריאותיו של הבורא. כך הוא מראה לך שאתה תלוי בו. הוא קורא לך אליו כדי שיחד תוכלו להתייצב מול פרעה.

אז אתה מתחיל להבין שאין רע, אתה מודה על "הרע" כמו על הטוב ואפילו יותר, כיוון שדווקא "הרע" עוזר לך להתקדם, להתקרב לעליון ולדרוש ממנו תיקונים. אם האדם תופס עמדה נכונה ביחס למצבו, אם הרגשתו היא נושא לחקירה, אז הוא רוכש "אמונה למעלה מהדעת" שבעזרתה אפשר תמיד להתקדם.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 25.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
השׂכל של הקבוצה
איפה אני: למטה או למעלה?
מ-3 עד 5 שנים: טיסה נורמאלית

One comment

  1. שלום רב. קראתי את הפוסט ומאק הזדהיתי. אני לומד 8 שנים קבלה דרך בני ברוך ומרגיש שכשאני מגיע למרכז ונמצא בלימוד המשותף, אז היכולת להתמקד על עניין ה"כוונה" הוא קשה יותר. הגוף תמיד מנצח בכך שהוא מתנחם בהגעה למקום. הוא מקבל נחמה מכך שעשיתי את עבודתי וקמתי בלילה. כלומר, האם יכול להיות מצב שבו עדיף לי שלא ללמוד בחברת ה"גופים" אלא להשאר במקום בו אני יכול להתחבר "מנטאלית", מה שזה לא יהיה, ולעבוד דרך מה שאני תופס כנשמת אדה"ר? אני מאוד לא מתחבר לסוג התרבות של האנשים במרכז, לסגנון שהם משדרים, לדברים מאוד חיצוניים, אך עם זאת, אני כן מצליח איכשהו לראות בהם שמץ של ה"נקודה שבלב", שמולו אני בעצם עובד. אשמח לקבל תשובה מהרב או ממי שקורא ומשיב בשם הרב.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest