דף הבית / חינוך, ילדים / התנועה אל העתיד המואר

התנועה אל העתיד המואר

שאלה: האם על ידי בניית התפיסה של המערכת החברתית המבוססת מדעית, אנחנו לא צריכים לדבר על המשבר, על הבעיות הקיימות, על השליליות, אלא רק על זה שמשפיעים טוב על החברה?

תשובתי: בעיקרון, כן. אבל אנחנו יוצאים מתוך הנחה, שהחברה מרגישה את הצורך במעבר למצב אחר.

בהתאם לחוק ההתפתחות אנחנו רואים, שכרגע קיימים במערכת איזה שהם מאפיינים ותכונות שליליות שאינם מאפשרים לה להמשיך לתפקד בצורה חיובית ולספק לעצמה את כל הדרוש. היא מגלה פתאום, שהדבר הנחוץ לה ביותר חומק ממנה ולכן היא זקוקה לשינויים.

לכן, כאן חייב להתקיים גורם שלילי. אנחנו פשוט לא צריכים להגדיל אותו פי שלושה, להביא לקיצוניות, אבל בעיקרון, הוא חייב להיות מורגש במערכת בפני עצמו, כמשהו שמזמין גישה מהפכנית חדשה.

אנחנו מבחינים בכך גם בצמחים וגם בעולם החי, בהתפתחות של כל אורגניזם. אנחנו עוברים ממצב למצב רק כאשר נאלצים לעשות זאת, מפני שהמצב הקודם או המצב הנוכחי נראה בעינינו פשוט מקולקל, הוא סיים את חייו ואינו מסוגל להמשיך למלא אותנו בידע, במזון ובכל הנחוץ לנו.

בכל מקרה, התנועה יכולה להיות רק מתוך שלילת המצב הנוכחי ותנועה למצב טוב יותר.

אנחנו לא מפתחים מצבים שליליים, לא חיים בשליליות. ישנן חברות שלמות, תיאוריות, כאשר בני אדם כל הזמן חווים את המצבים השליליים שלהם. אנחנו לא מעכבים את תשומת ליבנו עליהם.

כל תנועתנו היא קדימה, זה רק לצד החיובי. זו אינה בריחה מהמצב השלילי הקודם, אלא הבלטה של המצב החיובי הקרב ובא ותנועה אליו.

אנחנו רוצים שהאנשים יבינו שמלפנים מחכה להם משהו מואר, טוב, נעים, חם, ורוצים למשוך אותם לזה.

מתוך תוכנית "עולם אינטגרלי. נוסחה של חברה אינטגרלית", 02.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
האם אפשר למדוד מאמצים פנימיים?
מדד חיצוני של שינויים פנימיים
הבחירה מוטלת על האנושות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/1Hspg

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest