התנוונותה של הכלכלה ה"מבעבעת"

המשבר הנוכחי נועד להביא אותנו להבנה נכונה של קשר הדדי ותלות הדדית. והעניין כאן הוא לא בכלכלה של הדגם המודרני. כי כלכלה אמיתית, שהיא נטולת "בועות" ומותרות, היא כמה אחוזים מאוכלוסיית העולם שמייצרת מוצרים הכרחיים שאנו באמת זקוקים להם: מזון, ביגוד, דיור, וכדומה. כל היתר זו כבר לא כלכלה, אלא תוספת לצורך בלבול של האנשים והפקת רווחים מהם. רק חלק קטן מכל השוק הזה מספק את הצרכים ההכרחיים לקיום.

אבל היום האמת יוצאת לאור. האנשים נשארים ללא עבודה, במיוחד הצעירים. הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם, נוצרת בהם הסתכלות מעוותת על החיים וכעבור זמן מסוים הם מאבדים את היכולת לעבוד. יתרה מכך, הם כבר לא מסוגלים להקים משפחה ולחיות חיים נורמליים. במקום זה הם בונים לעצמם תרבות חדשה עם בילויים חדשים.

בקיצור, מדובר על אסון חברתי כלל עולמי. היום זה מתגלה בצורה חדה באירופה, אבל עומדים בתור מיליארדי בני אדם ממדינות אחרות, כולל סין והודו. גם ארה"ב לא יוצאת מהכלל, וכאן אפשר להביא בתור דוגמה את העיר דטרויט, שהפכה לסוג של "עיר רפאים".

כל זה מביא אותנו לחברה אנושית חדשה, ואם אנחנו לא נתקן אותה, אם לא נסביר לאנשים איך צריך עכשיו להתארגן, במה לעסוק, אז הם יחיו בג'ונגל עירוני, כמו חיות ביער. ואז האנושות תגיע לתיקון לא בדרך של חינוך אינטגרלי, אלא בדרך של ייסורים.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 07.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
משק תחרותי או איזון אינטגרלי?
רעב או שגשוג?
כלכלת האושר