דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התכוונות לחברים, היא התכוונות לאור

התכוונות לחברים, היא התכוונות לאור

הכנס בסוצ'י, שיעור מס' 2

הלימוד הרוחני שלנו וההפצה נובעים מתוך תיקון השבירה של הכלי השלם – הכלי של הנשמה הכללית. ניתן לחלק את התהליך הזה לשלושה שלבי התפתחות.

כאשר אני הגעתי למורה שלי הרב"ש, פגשתי חמישה, שישה אנשים שלמדו עוד אצל בעל הסולם.

הייתה להם גישה מסוימת ללימוד: לשבת בשקט, לקרוא, קצת לדבר ביניהם. הם החליפו ביניהם רק כמה מילים, כי הבינו במה מדובר בספרים, ותוך כדי קריאה עשו פעולות רוחניות פנימיות. כך הם התקדמו. כמו שאנשים מטיילים ביחד ביער או בשדה, כך הם בזמן הקריאה החליפו התרשמויות על מה שהם "ראו" בדרך.

היה מורגש המתח שנוצר ביניהם והעבודה הפנימית שבמהלכה הם תיקנו את הרצונות שלהם. זאת אומרת, הם עבדו גם יחד וגם לחוד.

באותו הזמן אנחנו למדנו רק את "תלמוד עשר הספירות" ו"ספר הזוהר" עם פירוש הסולם. לא היו אז מאמרים ואגרות של בעל הסולם ושל הרב"ש.

כאשר אני הבאתי לרב"ש תלמידים חדשים, הוא התחיל לכתוב מאמרים מפני שנוצרה הזדמנות לדבר על התיקון של בני אדם, והעיקר, על מה שאנחנו יכולים להוסיף לאור העליון.

האור העליון לוחץ עלינו ומעביר אותנו דרך אותם השלבים שאנחנו חייבים לעבור. אם אנחנו לא מוכנים לזה, אנחנו מקבלים כל השפעה שלו כמכה, ובעל כורחנו מתפתלים ומתחמקים כדי פחות לסבול. הרי, כאשר אתה לוחץ על משהו, אותו האובייקט שנמצא תחת לחץ מקבל צורה מתאימה, הטובה ביותר בשבילך.

לעומת זאת, אני יכול בעצמי לשים את עצמי תחת השפעתו של האור העליון ובכך למשוך אותו בצורה יעילה ביותר. האור לא משתנה, אבל אני בכך משנה את השפעתו עליי.

בנוסף, המיקום שלי, המיצוב שלי, קבלת הצורה הכי נוחה ונכונה בהתאם לאור, לא הומצאו בצורה מלאכותית, אלא צריכים בכל זאת פחות או יותר להתאים למה שאני חייב להגיע. אני לא סתם מתחמק ובורח לצד כלשהו, אלא במכוון מחפש את ההשפעה של האור.

כיצד לעשות זאת, הרי אנחנו לא רואים, לא מבינים, לא מרגישים את הרוחניות? אז הקבוצה עוזרת לי, מכיוון שבה אני יכול למצוא את המיצוב האופטימלי ביותר שלי כלפי האור. אני לא מתאים את עצמי לאור, מפני שבעולם שלנו, באותו המישור שבו אני נמצא יש לי אפשרות בצורה ברורה ומדויקת ביותר לכוון את עצמי לאור. לא כלפי האור, אלא כלפי החברים שלי.

זאת הסיבה ל"שבירת הכלים", כדי שתהיה לי אפשרות לעבוד איתם. בהתאם לזה, אני לא כופה את עצמי על האור, אלא אני יכול להגיע אליו מתוך התכונות ההפוכות, משום שאני עובד לא איתו, אלא עם החברים שלי. כך זה עובד.

העיקר הוא לא לפספס הזדמנות בכל פעם לבחור את הצורה האופטימלית של ההתאמה ההדדית בינינו. כל אחד מאיתנו מתחיל לתפוס את המיצוב המרבי שלו כלפי האחרים, ובכך נכנס לתמונה אחידה, כמו בפסיפס או קלידוסקופ.

אני כבר מתחיל לחשוב כיצד החברים שלי יגיעו לצורה האופטימלית שלהם. וה"ביחד" הזה נקרא "מרכז הקבוצה", כאשר כולם עסוקים בכך שמייצבים את עצמם אחד עם השני כדי לכוון למצב הזה. כאשר אנחנו ניכנס לתוכו, הוא ייסגר, ובאותו הרגע אנחנו נהפוך לדומים לאור ומיד נרגיש אותו. התכונה המשותפת של השפעה – זה האור, המדרגה הראשונה.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס בסוצ'י ,10.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האור מתוך מרכז הקבוצה
מים חיים מתוך באר משותפת
במנוחה רגועה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest