דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התיקון הוא תחילת השלב הסופי

התיקון הוא תחילת השלב הסופי

laitman_2009-04_9136_70.jpg

במלכות דאין-סוף, שהיא הנברא שהבורא ברא, ישנם רצונות שונים שמתחלקים לחמש דרגות עביות. לאחר מכן הדרגות הללו באות לידי ביטוי בחמישה עולמות, בחמישה פרצופים שבכל עולם ובחמש ספירות שבכל פרצוף.

ולכן בפרצוף האחד של מלכות דאין-סוף ישנן עשר ספירות, חב"ד חג"ת נהי"ם, שמתחלקות לפי קרבתן לכתר או למלכות, או לפי הריחוק מהן.

במילים אחרות, הן מדורגות לפי הקו. במונחים של השגת תכונת ההשפעה, הספירות האלה של מלכות דאין-סוף נמצאות ביחס ליניארי ביניהן. הן קרובות או לרצון לקבל של המלכות או לרצון להשפיע של הכתר.

כתוצאה מכך, הרצונות של המלכות עומדים במקומות שונים בסדר הכללי של התיקון. הרי התיקון תמיד הולך מהקל לכבד. בהתחלה אנחנו מתקנים את החלקים הקלים ולאחר מכן הם עוזרים לנו לתקן את החלקים הכבדים יותר.

אותם החלקים של מלכות דאין-סוף שמגיעים לתיקון ראשונים, נקראים "ישראל", שפירושו: "ישר א-ל", יש להם את הכיוון, את המגמה המותאמת לכך, הם שקופים כביכול, בעוד לרצונות האחרים ישנה עביות גדולה יותר.

במילים אחרות, בהתחלה מתגלים במלכות דאין-סוף החלקים השייכים לחלק הנקרא חב"ד, לאחר מכן מתגלים החלקים של חג"ת ורק לאחר מכן החלקים של נה"י. כפי שאנחנו יודעים, החלקים של חב"ד וחג"ת נקראים "אבות" ו"בנים" ושייכים לגלגלתא ועיניים עד החזה. חב"ד הוא הראש וחג"ת הוא הראש של הגוף. והגוף עצמו הוא נהי"ם.

בתקופות שונות נשמות שונות מתעוררות לתיקון. הראשונות נקראות "אבות": אברהם, יצחק ויעקב. הנשמות שמיתקנות בתקופת הכניסה למצרים והיציאה ממנה, נקראות "בנים". במהלך גלות מצרים מת יעקב, במילים אחרות, הסתיימה המדרגה המכונה "יעקב" והתרחש מעבר בין השלבים.

שלב ה"בנים" הסתיים בתקופת חורבן הבית הראשון והשני כשצאצאי האבות נפלו לדרגת "אומות העולם" והתכללו בהם. ההתערבבות הזאת התרחשה במהלך ארבע גלויות, אך בעיקר בזמן הגלות האחרונה.

עכשיו, בסיומה של הגלות, דרגת נהי"ם, שהיא סוף הפרצוף הכללי של מלכות דאין-סוף, יכולה לגשת לתיקון, מפני שהסתיימה ההתכללות שלה עם חלקי חב"ד חג"ת, שהתרחשה כתוצאה מהשבירה.

היום אנחנו נמצאים בדיוק בסוף ההתכללות הזאת ובתחילת תיקון הנהי"ם, שהוא החלק שמסיים את כל המדרגות. לכן גם התיקונים שלנו הם איטיים, בהתאם לעביות המדרגה שבה אנחנו נמצאים. דרושים לנו אמצעים רבים כדי לתקן את עצמנו.

לאבות הייתה שיטה אחרת, הם תיקנו את עצמם אפילו ללא העבודה ב"תורה ומצוות" כיוון שהם היו נמצאים בדרגת שורש של התפתחות הרצון. היה מספיק להם רק לבטל את עצמם, בעוד "תורה ומצוות" זוהי כבר עבודה עם הרצון לקבל ומשיכת המאור המחזיר למוטב.

לאחר מכן הבנים קיבלו את שיטת "התורה והמצוות", אך בכל זאת על בסיס דרגת האבות. בשונה מהם, אנחנו מנותקים היום מכל זה וניגשים למימוש הרצון האגואיסטי האמיתי הגדול.

אך גם בדרגתנו, נה"ים, בסיום הפרצוף הכללי שמתחלק לשלושה חלקים של 2000 שנה (כפי שמסביר בעל הסולם בהקדמה לספר הזוהר) – אפילו כאן ישנה חלוקה מקומית לחב"ד, חג"ת, נהי"ם. וגם הנהי"ם בתורו מתחלק לשלושה חלקים, שבהם נשמר אותו סדר התיקון מהקל אל הכבד.

ולכן כשהכלים (הרצונות) יוצאים מהשבירה וניגשים לתיקון, הם מתחילים אותו מאותן הנשמות שנמשכות לרוחניות. והם אלה שנקראים כאן "ישראל". הרי בגלות כולם מנותקים מהאור ולכן הראשונים מבּין כולם שמתעוררים לגילוי הבורא, נקראים "ישראל", והם מהווים את הקבוצה שצריכה להוביל אחריה את כל האנושות.

הקבוצה הזאת, בשלב הנוכחי, מהווה את קבוצת ה"אבות" שבנהי"ם. האבות פעלו לטובת הכלל. אברהם רצה לבצע את התיקון בכל בבל העתיקה, וגם אנחנו צריכים לפעול באותו אופן, מתוך הבנת האחריות המוטלת עלינו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 19.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הבעיה ישנה, הפתרון אינו נראה לעין
לתקן לפי הסדר
הערבות זה לא לחלשים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/VCe6N

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest