התינוק שלנו

2012-02-24_5470_w.jpg

בכנס האחרון בערבה אנחנו כבר השגנו את נקודת האיחוד, שנמצאת מעלינו. היא עדיין מוסתרת בתפיסה שלנו, אבל זהו ה"תינוק" המשותף שלנו. עכשיו אנחנו חייבים להעלות את הדאגה אליו, את הדאגה לאיחוד הזה, לדרגה חדשה.

בינתיים יש לנו רק טיפה. מתגלה לנו הדחייה, הערפל, הבלבול, ואנחנו צריכים לנצל את הדברים הללו באופן מעשי, כדי לגדל את התינוק שלנו. הרי האהבה לא מופיעה משום מקום. היא מיוצבת דווקא מתוך השנאה.

הכנס עבר, הכול כביכול הפך לנחלת העבר, והבעיות הנוכחיות התחילו לבלבל אותנו. ואילו אנחנו צריכים להפוך את כל הערפל הזה לבהירות. כל אחד צריך להילחם עם כוחות הפירוד שפועלים בתוכו, כדי להשיג את הנקודה המרכזית של כל הקבוצות, של הכנס, שיאחד את כולנו.

באמצעות השנאה, הדחייה, הריחוק והאדישות אנחנו מתעלים מעל נקודת האיחוד הקודמת אל המדרגה הבאה. ואז נרגיש את האיחוד שלנו כאיזשהו מבנה. הנקודה תרכוש נפח. מפני שההבדל בין טיפת הזרע והפרי נקבע על ידי תשומת הלב שלנו, על ידי "יכולת ההחלטה" שלנו. והיא עולה רק בזכות תוספות של "חומר", כלומר של רצון אגואיסטי, שנאה וכדומה. אם נוכל לצרף את השליליות הזאת לנקודת האיחוד שלנו, אז נראה בה את העובּר או אפילו את התינוק.

מדובר על סוג של נשמה, שאותה אנחנו רוכשים, ובכך מרגישים את העולם הרוחני. אפילו ה"עובר" הוא כבר מידה של התכללות. זהו רגש שקובע את כל היחס שלנו לגשמיות ולרוחניות ובונה אותנו בצורה נכונה מול כל מה שקורה בעולם שלנו. זה מה שאנחנו צריכים להשיג עכשיו.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 16.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עצות לפני הכנס
להבין את המתנה שקיבלנו
עָרֵב לסכום בלתי מוגבל

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WmwO8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest