דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התחלת מדרגה חדשה

התחלת מדרגה חדשה

זוהר: פרשת בשלח, סעיף תמ"א: ועל זה כתוב, לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. לא ייתן אדם מקום למינים הרעים. כי במעשה האדם מתעורר מה שלא צריך. וכשמזדווגים יחד, לא היה אפשר לעמוד בהם. מבין הצד שלהם, יוצא מעצמותם קליפה אחת, שנקרא כלב. וזה עז פנים יותר מכולם.

כמו כן הזוהר מדבר על כך שבכל פעולה ומאמץ שלנו, מייד מתגלה הקליפה והאדם נוחל כישלון, שוקע בתוך הקליפה ואחר כך מבצע בהדרגה תיקון ויוצא ממנה. כך הוא מברר אותה וכבר אין לו צורך להימצא בתוכה יותר. כלומר, העלייה במדרגות תמיד מתחילה מבלבול, ערבוב בין טוב ורע. כל מצב מלכתחילה אינו מובן לי. ללא ספק שקיימים בו טוב ורע. אני צריך למשוך אל המצב הזה את המאור המחזיר למוטב. בכך שהאור מתגלה במצב הזה, הוא מוריד את הרע למטה, ועם הטוב אני עולה למעלה.

לכן תמיד יוצא כך שבכל מצב שאני משׂיג, תחילה מורגשת אי בהירות ורק בזכות האור היא נחלקת לשניים. קודם כל בעזרת האור אני מגלה את הרע, כמו שנאמר: "בראתי יצר רע", וזורק אותו כלפי מטה (1). ואחר כך: "בראתי תורה תבלין… כי המאור (או"מ) שבה מחזירו למוטב". ואז אני עולה למעלה עם הרצון הטוב (2).

לכן "אין בארץ צדיק שעשה טוב ולא יחטא". תחילה אנחנו תמיד חייבים לגלות את הרע ולזרוק אותו מעלינו (1), כלומר להיות בו, שיהיה חדור בנו, להבין שזה הרע, ורק אחר כך אנחנו נפטרים ממנו ומשׂיגים את הטוב (2).

כך זה מתרחש בכל בירור, בכל פריט, אפילו הקטן ביותר. לכן אל תיבהלו שכל דקה זה קורה איתנו. דווקא להיפך, כמה שיותר תכופות, כך טוב יותר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 14.11.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest