דף הבית / אהבה / התבטלות כלפי כוח האהבה

התבטלות כלפי כוח האהבה

כתבי רב"ש כרך ב', איגרת מ': "בו בזמן שמתחילים להרגיש את אהבת חברו, תיכף מתעוררת בו בחינת שמחה ותענוג, כי זה כלל: עם דבר חידוש משתעשעים. כי זה שחברו אוהבו זה דבר חדש אצלו, כי תמיד הוא יודע שרק הוא לבדו דואג עבור שלומו וטובתו, אבל ברגע שמגלה שחברו דואג עבורו, זה מעורר בו שמחה שאין לשערה וכבר אינו יכול לדאוג עבור עצמו, משום שהאדם יכול לתת יגיעה רק במקום שמרגיש תענוג, וכיון שמתחיל להרגיש תענוג בזה שדואג עבור חברו, ממילא אין לו מקום לחשוב עבור פרטיות.

ואנחנו רואים שנמצא בטבע "אהבה עד כלות הנפש". …

יש בנו "רשימות", זיכרונות מהכלי הכללי של הנשמה. כל המציאות שמורגשת על ידינו ואפילו שאינה מורגשת, נמצאת בתוכנו ושייכת לנו, כפי שזה היה לפני "שבירת הכלים". ולכן, באותו הרגע, כאשר האדם מרגיש את האהבה שמופנית כלפיו, ולא האהבה האגואיסטית שנהוגה בעולם שלנו, אלא שמגיעה מגובה של הנשמה המתוקנת הכללית, מהמקור המתוקן, אז זה מייד מעורר בו "רשימו" מהכלי הכללי, שנתפס עכשיו כחיצוני.

לכן הוא מייד מרגיש שהכוח הזה שייך לעולם אחר, למצב יותר עליון, והאהבה העצמית שלו כלפי עצמו מתבטלת. הוא כבר לא מסוגל להישאר באהבה עצמית ומוכן למסור את נשמתו לנטייה הזאת, לקשר, שקיים מחוצה לו. זה מתרחש בצורה כזאת, מפני שדווקא הכלי החיצון מהווה את הכלי האמיתי, הכללי, העליון, בהשוואה לאהבה העצמית הפרטית והאגואיסטית, ששולטת בו עכשיו.

הוא מבטל את עצמו בפני הכוח הזה. אם האדם מרגיש אהבה שבה מתייחסים אליו, והנטייה לאהוב באהבה רוחנית מישהו שנמצא מחוצה לו התעוררה פתאום, אז האהבה הגשמית, הבהמית כלפי עצמו נעלמת. כי האדם מרגיש שהכלי הגדול, הכללי, האמיתי הרבה יותר גבוה מהכלי הקטן והפרטי, ולכן הוא מתבטל כלפי האהבה הזאת.

מתוך ההכנה לשיעור, 02.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המציאות בלתי ניתנת לחלוקה
אהבה זה לא מה שחשבנו
תעניק אהבה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/MwJqh

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest