דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / השתוקקות לאושר כמכנה משותף

השתוקקות לאושר כמכנה משותף

בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם":

"ומכאן המפתח להבנת החולשה של מתקני עולם שקמו בדורותיהם, – כי הם ראו את האדם בדמות מכונה שאינה פועלת כראוי, וצריכה תיקון. דהיינו, להסיר ממנה את החלקים המקולקלים, ולהחליפם באחרים מתוקנים.

אלא, מתוך שהבורא ית' שומר על כל הפרטים שבבריאה שלו בהקפדה יתרה, ואינו מרשה למישהו להשחית שום דבר שברשותו – אלא רק להחזירו ולהפכו למוטב בלבד, כדברינו לעיל, – לפיכך: כל המתקנים מהמין האמור – יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם – לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם – עד שיבואו לגמר בישולם."

פעם אחר פעם "מתקני העולם" עושים טעות גדולה כשמנסים לפעול על דעת עצמם בלי עזרת האור. כתוצאה מכך כולם סובלים, גם הם.

המשבר העולמי נמשך כבר חמש שנים, וכל "החכמים" ממציאים מרשמים שונים להתמודד איתו. רבים משתתפים ב"פעולה האצילית" הזאת: פסיכולוגים, מדינאים, כלכלנים, אנשי פיננסים וכולם בטוחים שהם צודקים. "מתקני העולם" האלה נמצאים בכל מקום, בכל ממשלה, הם מלמדים בבתי הספר, משתדלים לשפר את היחסים במשפחה… מהיכן הביטחון שאנחנו בעצמנו מסוגלים לשנות משהו לטובה?

למעשה, אנחנו צריכים להתקדם יחד עם האור. בבוקר, כשאני יוצא מהבית, אני אומר לעצמי "אם אין אני לי מי לי?", כאילו לא קיים שום כוח עליון ורק בי תלוי היום הבא. ובערב, כשאני חוזר הביתה עליי לומר שרק בזכות הכוח העליון אני הגעתי למה שהגעתי.

כשאנחנו רוצים לתקן את העולם, האם אנחנו פועלים להשלמה בין הבורא לנברא? האם אנחנו דואגים לחיבור ביניהם? האם אנחנו משקיעים את כל המאמץ כדי לפתוח את הדרך לאור שיתקן את הכול?

שאלה: גישה כזאת נראית מיסטית לחלוטין. האם אנחנו יכולים להציע לאדם לשבת בלי לעשות כלום ורק לבקש מהאור שיתקן? בעיניו זה לא רציני.

תשובה: אתה צודק. לכן נאמר "אם אין אני לי מי לי?". נניח שהתקלקלה לי המכונית. האם עליי להזמין חברים לתפילה קבוצתית במוסך? ואולי כל בעיה צריכים לפתור בצורה כזאת?

ברור שלא.

אבל מצד שני, מה לעשות כדי שהתיקון יהיה אמיתי? הרי אנחנו רואים שבלי פעולות רוחניות כל המאמצים שלנו בסופו של דבר רק מקלקלים את העולם. נכון שלכאורה מוצאים פתרונות, אבל באמת אנחנו לא רואים כיצד כל הפרטים קשורים למערכת הכללית. בכל מקרה, בסופו של דבר כל מה שלא מתוקן על ידי האור, מגיע לסיומו. זה רק מגלה, מדגיש את השלילה שמסתתרת ביחס שלי אליו ומחייב אותי קודם כל לתקן את היחס ורק אחר כך לגרום לתיקון בצורה חדשה ונכונה.

שאלה: כיצד מסבירים זאת לאנשים במסגרת החינוך האינטגרלי?

תשובתי: קודם כל, החינוך האינטגרלי הוא חלק מחכמת הקבלה. מדובר על רמות שונות של אותו הלימוד שמסביר כיצד לתקן את העולם בעזרת המאור המחזיר למוטב. אנחנו פותחים לו את הדרך והוא מתקן אותנו ואת החברה שלנו. הכיוון הוא תמיד אחד, להקים קשר בינינו, להגיע לחיבור בינינו, להסכמה, לאיחוד שיתאים לאור. והוא מגיע ומתקן אותנו. ניתן לקרוא לאור הזה "כוח הקבוצה", "חכמת ההמונים", "כוח החינוך האינטגרלי". המשמעות לא משתנה, אנחנו שווים, אנחנו ביחד "כאיש אחד בלב אחד", ואז "האור המקיף" פועל על כולנו, על כל מי שמלמד את השיטה האינטגרלית על בסיס המקורות וגם על מי שלומד אותה.

אנחנו כבר התייאשנו מההזדמנויות של העולם הזה והגענו לחכמת הקבלה. אבל גם לאחרים ישנן בעיות והם רוצים חיים יותר טובים. מאחורי המילים היפות שלנו מסתתר אותו הרצון לאושר שאופייני לכולם.

שאלה: אז כל ההבדל הוא בהגדרת האושר? עבורנו זה דבר אחד ולאחרים זה דבר אחר…

תשובתי: אתה רואה, שכתוב בספרים שלהשפיע זה טוב. הרצון שלך עוצר אותך במקום ואתה מוכן לסבול את המסר השנוא על האגו. לכן, אנחנו מעבירים הלאה את המסר הזה של השפעה וחיבור. אבל מעבירים אותו בצורה רכה יותר, כשיטה ליחסים טובים המאפשרת להצליח לכולם. כי למעשה, רק האנושות מונעת מעצמה הצלחה. אין שום מפלצות שמונעות מאיתנו את האושר. המפלצת נמצאת בנו. לכן, אנחנו מדברים על היחס הטוב והמתחשב אחד כלפי השני. זהו אמצעי אוניברסלי, ללא קשר לצרכי האדם. על ידי התחברותי עם האחרים לפי תחומי עניין, לפי המטרות, לפי הבעיות המשותפות, לפי ההסתכלות הכללית על העולם, וכולי, כל אחד רוכש את מה שהוא רוצה, לא משנה כיצד הוא מכנה את החיבור הזה. בצורה כזאת, אנחנו מציעים לכולם פתרון מועיל אחד.

ואחר כך האנשים יתחילו להרגיש תופעות פסיכולוגיות חדשות, ירגישו את הכוח הפנימי, את עוצמת החיבור, יתחברו באמת. הקשרים החלשים ביניהם יתחזקו, האוויר יהיה יותר "סמיך", תתגלינה תגובות ברורות על פעולות ומחשבות שונות וכולם יתחילו לעבוד עם המערכת הכללית אפילו מבלי להבין זאת. גם עכשיו אנחנו משתדלים להפעיל אותה נכון, אבל בתוך החיבור היא תקבל סוף סוף צורה אמיתית "תצא מתוך הערפל".

באופן כללי, לא משנה מה עורר את האנשים לחיבור. הסיבות יכולות להיות שונות ובסופו של דבר החיבור הזה יקבל בעיניהם ערך חדש, יעלה על פני כל היתר. מאחורי הקשרים והכוחות הרבים הם רואים רק את כוח האהבה וההשפעה. וגם אם כל אחד יכנה זאת כרצונו: "בריאות", "רווחת המשפחה", רווחה"…אולם למעשה כל אלה הם שמות של הבורא.

שאלה: כלומר, הבורא הוא תגובה, השראה כלשהי שאני מרגיש בקשר שלי עם האחרים?

תשובתי: אפשר לומר גם כך. כל מה שאנחנו מרגישים בתוך הרצון נקרא "בורא".

שאלה: ובהתפעלות הזאת אני נשאר באופן קבוע?

תשובתי: אתה מתקדם ומגלה שהרשת הכללית וגם הכוח שמסתתר בה קיימים בלי שום קשר לאמצעי שהביא אותך אליהם. מסתבר שהאמצעי, שהוא "העולם שלנו", הוא דמיוני, מדומה.

שאלה: האם ניתן להשוות זאת לחשמל שאני לא מגלה אותו בפני עצמו, אלא לפי תוצאותיו, במידה שאני כבר מסוגל להבדיל ביניהם ולנצל אותם. ועד אז הרשת קיימת רק בפוטנציה?

תשובתי: כן, נכון להיום אתה לא נותן ל"חשמל" לזרום בה ולכן אתה לא מזהה אותה…

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 11.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הוראות למתקני העולם
להביא את האור לכל הצרכנים שלו
אור אחד, לבושים שונים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/MdcCi

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest