דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "זכור את יום השבת"

"זכור את יום השבת"

"זכור את יום השבת לקדשו: ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך: ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך: כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו." תורה, ספר "שמות", פרשת "יתרו", פרק כ', פסוקים ח' – יא'.

מי שרוצה ללכת לקראת הרוחניות, חייב לשמור ולקיים את התנאי הזה, מפני שבתורה לא מדובר על ימים גשמיים, אלא על ימים רוחניים.

העניין הוא, שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו כדי להיות דומים לצורה רוחנית מיוחדת שנקראת "זעיר אנפין". הוא מורכב משישה חלקים. כהעתקה אלינו הם נקראים ששת ימי השבוע.

לא מדובר על עבודה במפעל או במשרד, זה בכלל לא נחשב לעבודה. עוד מעט אנחנו בכלל לא נעבוד פיזית, העבודה שלנו תהיה דווקא בהשגת המדרגות הרוחניות.

כלומר, ביום העבודה הראשון אני אדמֵה לספירה הראשונה, ספירת "חסד". ביום השני, אדמה לספירה שנייה, וכולי. אלה לא ימים גשמיים, לא 24 שעות ביממה, לא סיבוב של כדור הארץ סביב צירו.

על ידי העבודה על עצמי, אני מתקן את הרצון הכללי שלי, מדרג אותו לפי שבעה חלקים ומתקן אותו בכזאת התאמה שהוא מקבל צורה של: "חסד", "גבורה", "תפארת", "נצח", "הוד", "יסוד". ואת החלק השביעי האחרון של הרצון שלי אני לא מתקן.

כל הרצונות שלי שמתוקנים במשך ששת הימים, מתאספים יחד וממלאים אותי במדרגה השביעית, שנקראת "מלכות". המדרגה הזאת אינה שייכת לששת ימי העבודה של התיקון שלי, היא כביכול מתנה מלמעלה, תוספת לששת הימים.

צריך לומר, שבעולם שלנו בכלל לא קיימת חלוקה לשבעה ימים מנקודת מבטה של האסטרולוגיה. יש חודש, שנה, סיבוב הירח, הסיבוב של כדור הארץ, הסיבוב של השמש, אבל אין כזה מושג כמו שבוע. סיבוב שלם של כדור הארץ סביב צירו, זה הוא ה"יום", ה"חודש" הוא סיבוב של הירח סביב כדור הארץ, ו"שנה", זה סיבוב כדור הארץ סביב השמש, וכולי.

חוץ מזה, ישנם חגים שנקראים "ראש חודש", "ראש השנה", וכולי. החג של ראש חודש זה תחילת החודש, מובן לכולם בצורה בורה, מאחר ומתחילה הלידה החדשה של הירח, כאשר כדור הארץ כבר לא מסתיר אותו לגמרי, אלא מתחיל לגלותו בהדרגה. הצוהר של הירח שהולך וגדל, זהו סימן אסטרונומי. אתה מביט לשמיים, רואה אותו, ויכול למדוד הכול כלפיו. אם אתה גר בירושלים אז אתה מודד כלפי ירושלים, וכולי, תלוי באיזה קו רוח אתה נמצא.

מה ששייך לשבוע זהו מושג רוחני בלבד. אף אחד לא הקפיד לקיימו, אף אחד אף פעם לא חגג, אלא הוא בא דווקא מקבוצתו של אברהם, שחבריה החלו בצורה כזאת לכוון את עצמם לכוחות רוחניים.

הוא לא שייך רק לירושלים. אתה יכול להימצא בכל קו אורך, ושם חוגגים אותו. אם למשל אני חוגג עכשיו בירושלים את השבת, אז החבר שלי במקסיקו לא חוגג אותה, עבורו זה עדיין יום עבודה. כלומר החוק הזה אינו קיים בעולם שלנו.

על מה זה מצביע? – אם האדם מבצע עבודה רוחנית ומתקן בתוכו שישה חלקים, שש ספירות של הנשמה שלו, "חסד", "גבורה", "תפארת", "נצח", "הוד", "יסוד", הוא מגיע למצב, כאשר הם כולם מתחברים יחד, מפני שיסוד נקרא החלק המחבר. וכל זה נכנס כביכול לתוך היום השביעי של השבוע, לתוך "מלכות".

למצב הרוחני הזה אין שום דבר משותף עם ימי השבוע שבלוח השנה. הוא יכול להימשך רגע אחד או 10 דקות, זה לא משנה, לזמן אין שום חשיבות. וביום הזה, כלומר במצב הרוחני הזה, לאדם אסור לעשות שום דבר, מפני שהוא צריך לקבל לתוכו את התוצאה של כל מה שנקרא העבודה השביעית, ששת דרגות התיקון. מכל העבודה הזאת לסירוגין של ששת חלקי התיקון עם החלק השביעי והחיבור המשותף שלהם, האדם מגיע עד לגמר התיקון, כאשר כל הנשמה שלו מיתקנת לחלוטין.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 25.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אור של היום השביעי
יום הדבקות עם הבורא
"מי שלא טרח בערב שבת"

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest