דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / באוספי גרגירי התפעלות

באוספי גרגירי התפעלות

חוץ מאותם הרגעים שבהם אני מתחיל לראות דרך הקבוצה את המטרה, הדבקות עם הבורא, חוץ מהכיוון המדויק הזה שנותן לי תמונה מדויקת של המטרה שלפניי, כל שאר הזמן נחשב לעבודה זרה. כאן פועל בירור מאוד ענייני: לטובת מי אני עושה את זה, לטובת עצמי או לטובת הבורא, כלומר מי נהנה מזה שאני קיים ברגע זה?

אין אמצעי אחר להחזיק את עצמי בכיוון הנכון. לרגע אחד האדם מצליח לתת יגיעה ולכוון את עצמו דרך הקבוצה למטרה, וכבר ברגע הבא הוא זקוק לחיזוק נוסף מהקבוצה. וכך כל פעם יותר ויותר.

ואם הוא לא מקבל כזה חיזוק, אז הוא לא יחזיק מעמד בכיוון הנכון. זה אומר, שהוא לא מוסיף לסאה שלו כדי שהיא תתמלא, שלאחר מכן תתגלה המדרגה הרוחנית הראשונה שלו.

זהו תנאי מאוד ברור, חוקים וכוחות מוחלטים ופשוטים: מעמד של "אור" כנגד "כלי", וה"מסך" שצריך להתהוות עכשיו ביניהם.

כדי לא לסטות מהדרך, אני חייב כל הזמן לחבר יחד "ישראל, אורייתא וקב"ה", ולהחזיק בזה 23.5 שעות ביממה. ואז את מחצית השעה הנותרת אני יכול להקדיש לביקורת עצמית על הגורמים הפנימיים שעוזרים לי להישאר בדרך הזאת, כלומר הקבוצה. אין יותר שום דבר, כל ההתקדמות שלי תלויה רק בסביבה.

לכן, 23.5 שעות ביממה אני מקדיש לחיפוש של סביבה יותר ויותר חזקה, מצדיק את החברים ודן אותם לכף זכות, מחפש ומלקט בכל אחד גרגירי וניצני התפעלות ואוסף אותם יחד. ורק חצי שעה אני מרשה לעצמי לעשות ביקורת, כדי לברר מה לא בסדר, למה ואיך לתקן את זה.

אבל כל 24 שעות אני עובד עם החברה, בכך שמחבר את ישראל, אורייתא וקב"ה. כי אורייתא, זה המאור המחזיר למוטב, שפועל רק דרך הסביבה. רק בזה אנחנו צריכים לעסוק. אפילו לפי כמות השעות ביום אפשר לבדוק האם אתה נמצא בכיוון הנכון או לא. אם אתה לא יודע לבדוק בעצמך את הכיוון, אז לפחות לתת התפעלות לאחרים, זה נקרא לשרת את הזולת!

אפשר, כמובן לכבד את החבר בסנדוויץ'. אבל העיקר, מה שדרוש לו ממך, שלשם זה הוא נמצא בחברה שלנו, זו דוגמה טובה הגורמת להתעוררות. ואני חייב לספק לו דוגמאות כאלה.

אם אני אדאג רק לזה, אז זה ללא ספק יחזיק אותי בדרך הנכונה, אפילו אם אני לא רואה אותה. נניח, שהגיע תלמיד מתחיל, שבינתיים לא מבין שום דבר, אז נדרש ממנו רק דבר אחד: לתת התפעלות לאחרים מזה שאנחנו נמצאים בדרך. ואז הוא בטוח יתקדם יחד עם כולם באותה העגלה, על אף שהאחרים כבר למדו עשרים שנה ואילו הוא רק עכשיו הגיע. כך זה עובד.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 10.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מוכרחים להרגיש אחד את השני
העדשה שדרכה רואים את הבורא
בשביל מה נברא העולם שלנו?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest