השקט המתוח לפני הקרב

שאלה: ככל שאנחנו מתקרבים לכנס, כך מורגשת יותר התרוקנות ממחשבות, רגשות וכוחות. מה משמעות המצב הזה ואיך לעבוד עם זה?

תשובתי: תמיד לפני איזה מצב חשוב או איזו פעולה חשובה קורה דבר כזה, שהאדם מאבד את כל ההכנות הקודמות שלו, שבהן הוא היה נמצא זמן רב. כל ההחלטות שהוא קיבל וכל המוכנות שלו – כולן פתאום נעלמות ונשארת איזושהי ריקנות, כמו במצב של המתנה.

זה נכון, זה קורה כך גם בחיים הגשמיים. אין מה לעשות. זה מאוד דומה לשקט שלפני הקרב, כשאנחנו יודעים שבעוד זמן מה מתחילה פעולה צבאית או אפילו מלחמה, אבל אין מה לעשות. אנחנו כבר התכוננו, עשינו את כל מה שרק אפשר ונשאר רק לחכות. קיימת כזאת תקופת המתנה, תקופה של דממה לפני הקרב.

כך זה קורה גם בעולם הגשמי וגם בעולם הרוחני, וזה נכון. זאת כזאת תקופה שבה האדם צריך לעשות בירורים עדינים יותר של אותו המצב שאליו הוא הולך.

זה לא אומר שאני צריך להשאיר את הזמן הזה לבטלה ולהרים ידיים, כאילו שאין ברירה ואין מה לעשות – יקרה מה שיקרה. אלא אני צריך להעלות את הרגישות שלי, את חדות הבירור, עד לדרגה הבאה, ולהכין את עצמי להבחנות ותדרים יותר מדויקים בהשוואה למה שהיה קודם.

אנחנו צריכים לחדד את הרגישות שלנו ולהשתדל להרגיש את מה שלא יכולנו להרגיש קודם לכן.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם, 20.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שמחה במדבר
שלושת הימים שלפני הכנס
זמן דחוס לפני הכנס