השפע הוא השפעה חסרת גבולות

בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", צ"ו: "והזכאים הללו, כבר אינם יכולים לפרוש את עצמם, מקיום המצוה כהלכתה, כמו אדם, שאינו יכול לפרוש את עצמו, מתענוג נפלא, שהגיע לידו. וכן בורחים מפני העבירה, כבורח מפני הדליקה. כי עתה נמצא הענף דבוק בשרשו כראוי, והחיים מושפעים לו בשפע רב ממקורו בלי הפסק".

במצב הזה אנחנו מסוגלים להתגבר, מסוגלים להתעלות מעל לאגואיזם. אבל לא מדובר על "חיים קלים": אנחנו לא יושבים בכורסה רכה, והמטעמים לא עפים לנו לתוך הפה. פשוט, בזכות ההשגה הקודמת, אנחנו מסוגלים לעלות יותר ויותר למעלה מעל לכל המכשולים. הקשיים לא נעלמים והדרך לא נעשית קלה יותר. אנחנו תמיד מתגברים על הרצון לקבל. אבל הפרצופים הקודמים, שמיוצבים בתוך הנשמה, הוסיפו לנו ניסיון. יש כאלה שעדיין מטפסים ל"היכל המלך" ונזרקים שוב ושוב, ויש כאלה שכבר נכנסו פנימה והתחילו לעבוד, אבל בכל מקרה, אין חכם כבעל הניסיון, כי הוא כבר יודע כיצד לשמור על הכיוון לדבקות.

שאלה: ובכל זאת, מתואר כאן מצב טוב…

תשובתי: הוא טוב בכך שיש לך אפשרות להשפיע ללא שום גבולות. אתה לא קיים, אתה בעצמך כלום. אתה רק עושה טוב לכולם, כולל השונאים הכי גדולים שלך, שלפני כן אפילו לא יכולת לחשוב עליהם ללא סלידה. אתה דואג להם בכל דרך אפשרית, ואת עצמך אתה בכלל לא לוקח בחשבון. אתה מוכן לעבוד כל החיים, רק כדי לגרום לפחות גרם אחד של תענוג לאויב השנוא עליך ביותר.

שאלה: וזה השפע?

תשובתי: כן. אתה מתמלא מכך שאתה מסוגל לנהוג בצורה כזאת, להתייחס כך לכולם ללא יוצא מן הכלל. זה נקרא שהתעלית מעל לכל הרצונות שלך ואתה מקבל על מנת להשפיע. את כל האין-סוף שזה עתה רכשת, אתה מוכן לתת לאלה שנראים בעיניך לא רק כמו אפסים, אלא כמו הרשעים הגדולים ביותר. זאת התוצאה מהעבודה שלך.

אחרת, מה זאת דבקות בבורא? אתה משתווה אליו דווקא ביחס שלך לאחרים. אין השתוות אחרת. נאמר: "ממעשיך הכרנוך". ומהם המעשים שלו? – הוא מגלה לך את אהבתו כלפי כולם, על אף שהם הפוכים ממנו ברצונות הגשמיים. הוא אוהב אותם מעל לשנאה, ואתה צריך לדמות את עצמך אליו. בצורה כזאת אתה מגיע לדבקות בבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 14.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מעל התהום השחור
בחזיונות, בדבקות עם הבורא
בזרם בלתי פוסק של אור