דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / השפעה: הכול או כלום

השפעה: הכול או כלום

laitman_2010-12-12_9523.jpg

בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ק"ל : "והזוכים להשיג ולהרגיש השגחתו ית', מבחינת גילוי פנים במדרגתו הראשונה, המכונה תשובה מיראה, נבחנים במידת בינונים, משום שרגשותיהם מתחלקים לב' חלקים, המכונים "ב' כפות המאזנים": שמרגע תשובתם ולפניהם ערוכה ועומדת בעינה כף החובה, ומרגע תשובתם ולאחריהם, ערוכה ומובטחת להם כף הזכות, הרי עת התשובה נמצאת להם "בין" החובה ו"בין" הזכות. וע"כ נקראים "בינונים"."

לא מדובר כאן על זמן אלא על המציאות הנוכחית. כאשר האדם מגיע עד לשלב הזה בתכונות הנוכחיות שלו, הוא מגלה את עצמו חצי חייב וחצי זכאי. במילים אחרות, קיימים בו עדיין חלקים לא מתוקנים וחלקים מתוקנים. כמובן, הקריטריון כאן הוא חיבור עם הזולת ועם הבורא.

יחד עם זה, האדם כולו שקוע במצב של "חפץ חסד": הוא לא מסוגל לעשות רע כלשהו לזולת, אבל עדיין לא עשה שום טוב לזולת. ולכן הוא כאילו עומד באמצע החיים, בכך שנטרל, שתיקן את הרע שבו, אבל עדיין לא הפך אותו לטוב.

שאלה: האם אנחנו יכולים להציב כיעד השגת מצב "ביניים" כזה?

תשובתי: מדוע להסתפק בחצי? אתה צריך לתאר לעצמך מצב של "צדיק גמור". אם אתה כבר מבקש, אז תבקש את המקסימום, את גמר התיקון. אם אתה תרצה להיות בגמר התיקון, אז בקושי תצליח להגיע למדרגה הבאה. כי אתה לא יכול לתאר לעצמך עכשיו יותר, מאשר את האחוריים המקולקלים של המדרגה הבאה. זהו הגבול של הדמיון שלך, מפני שאין לך מודל אחר. לכן, תלך עד הסוף, תרצה השפעה מקסימאלית, ובזה תרכוש השתוות מינימאלית ל"אח"פ דעליון".

אבל אם אתה מבקש רק חצי, זאת כבר אינה השפעה אלא קטנוניות. בהשפעה אין חשבון על חלק מהשלם, בהשפעה אתה מחפש מה עוד לצרף, איך להפעיל כל מה שרק אפשר.

במובן הזה, החוקים הרוחניים הם ישרים. אני משתוקק לגמר התיקון, אני רוצה שכל הרצונות והמחשבות שלי יהיו מכוונים להשפעה לזולת. ואת זה אני מבקש. לא יכול להיות חצי בתכונת ההשפעה. בכך שאני דורש חצי אני עושה חשבון אגואיסטי, וזאת כבר איננה השפעה. כי אז גם בחצי ה"אלטרואיסטי", בהכרח נמצא רווח לתועלת עצמית.

אי אפשר להציב גבול להשפעה. ולכן הכיוון תמיד צריך להיות למטרה הסופית ולא לשלבי הביניים.

בכל פעולה שלנו, מהעולם הזה ועד לעולם אין סוף, קיימות עשר ספירות שלמות רק בצורה מוקטנת. אנחנו נמצאים בתמונה הולוגראפית, שכל חלק שלה כולל בתוכה שלמות. ולכן חשבון חלקי אינו מתאים כאן. אתה צריך להשקיע את כל הכוחות שלך, לעשות כל מה שרק אפשר, ואז יכול להיות שבקושי תגיע למדרגה הבאה.

כי לפניך נמצא עכשיו ה"אח"פ דעליון" ורק אותו אתה יכול לתאר לעצמך כדבר אין סופי. כך גם ילדים קטנים לא יכולים לקחת דוגמה מאדם מבוגר. ילד בן חמש מסתכל על ילד בן שמונה כעל "אלוקים" ורוצה להיות כמוהו. כאן יש לו "אחיזה", זה מדבר אליו. הרב"ש נתן דוגמה על ילדה, שיותר מעניין אותה לשחק בבובה מאשר בתינוקת אמיתית.

לכן, אל תנסה להקטין את המטרה עד לגדלים ה"מקובלים". אתה גם במקסימום המאמץ בקושי תגיע לעליון.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 01.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
על מה אתה מבזבז את החיים
להתכוונן לתדר של ההשפעה
מדרגת יראה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/aQkcn

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest