השפעה: הכול או כלום

בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ק"ל : "והזוכים להשיג ולהרגיש השגחתו ית', מבחינת גילוי פנים במדרגתו הראשונה, המכונה תשובה מיראה, נבחנים במידת בינונים, משום שרגשותיהם מתחלקים לב' חלקים, המכונים "ב' כפות המאזנים": שמרגע תשובתם ולפניהם ערוכה ועומדת בעינה כף החובה, ומרגע תשובתם ולאחריהם, ערוכה ומובטחת להם כף הזכות, הרי עת התשובה נמצאת להם "בין" החובה ו"בין" הזכות. וע"כ נקראים "בינונים"."

לא מדובר כאן על זמן אלא על המציאות הנוכחית. כאשר האדם מגיע עד לשלב הזה בתכונות הנוכחיות שלו, הוא מגלה את עצמו חצי חייב וחצי זכאי. במילים אחרות, קיימים בו עדיין חלקים לא מתוקנים וחלקים מתוקנים. כמובן, הקריטריון כאן הוא חיבור עם הזולת ועם הבורא.

יחד עם זה, האדם כולו שקוע במצב של "חפץ חסד": הוא לא מסוגל לעשות רע כלשהו לזולת, אבל עדיין לא עשה שום טוב לזולת. ולכן הוא כאילו עומד באמצע החיים, בכך שנטרל, שתיקן את הרע שבו, אבל עדיין לא הפך אותו לטוב.

שאלה: האם אנחנו יכולים להציב כיעד השגת מצב "ביניים" כזה?

תשובתי: מדוע להסתפק בחצי? אתה צריך לתאר לעצמך מצב של "צדיק גמור". אם אתה כבר מבקש, אז תבקש את המקסימום, את גמר התיקון. אם אתה תרצה להיות בגמר התיקון, אז בקושי תצליח להגיע למדרגה הבאה. כי אתה לא יכול לתאר לעצמך עכשיו יותר, מאשר את האחוריים המקולקלים של המדרגה הבאה. זהו הגבול של הדמיון שלך, מפני שאין לך מודל אחר. לכן, תלך עד הסוף, תרצה השפעה מקסימאלית, ובזה תרכוש השתוות מינימאלית ל"אח"פ דעליון".

אבל אם אתה מבקש רק חצי, זאת כבר אינה השפעה אלא קטנוניות. בהשפעה אין חשבון על חלק מהשלם, בהשפעה אתה מחפש מה עוד לצרף, איך להפעיל כל מה שרק אפשר.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 01.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
על מה אתה מבזבז את החיים
להתכוונן לתדר של ההשפעה
מדרגת יראה