דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / השער לספר הזוהר

השער לספר הזוהר

כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 4

בספר הזוהר ישנם הרבה סיפורים שונים שכתובים בשפת המדרש, כביכול על בני אדם או על מלאכים (כוחות טבע), בעלי חיים וצמחים. הרי המחברים של הספר רוצים להסביר לנו את כל דרגות הבריאה: הדומם, הצומח, החי והמדבר.

בעל הסולם הכין ארבע הקדמות לספר הזוהר:

1. "פתיחה לחכמת הקבלה" – זוהי הקדמה מדעית שבה הוא מסביר את מבנה העולמות, הפרצופים, הספירות, הפעילות ההדדית של האורות והרצונות (הכלים).

2. "פתיחה לפירוש הסולם" – יש לה קשר להקדמה הראשונה. כאן הוא גם מסביר את העבודה בשלושה קווים, עם האורות והרצונות, רק בצורה יותר פרטית, יותר קרובה לנשמה.

3. "מבוא לספר הזוהר" – בהקדמה הזאת בעל הסולם מסביר את תפיסת המציאות. הוא מתאר כיצד אנחנו עוברים מתפיסת המציאות הרגילה, הארצית שלנו, אל התפיסה הרוחנית, כשאנחנו מתחילים לתפוס את המציאות דרך העולם הזה, שנעשה שקוף ואנחנו רואים את הכוחות שפועלים בו ולא את תמונת העולם החיצונית.

למשל, כשאנחנו מביטים על מסך מחשב, אנחנו רואים תמונה כלשהי. אך היא קיימת רק ביחס אלינו, מפני שאנחנו בכוונה יצרנו את המסך הזה ואת דרך התצוגה הזאת. אך בעצם זהו רק הביטוי החיצוני של המידע שנשמר בתוך המחשב, בדיסק הקשיח שלו. אם היינו יכולים לקרוא את המידע מהדיסק עצמו, לא היינו צריכים להוציא אותו למסך ולקרוא אותו מהמסך.

חכמת הקבלה היא זו שמאפשרת לנו להיכנס לחלק הפנימי הנסתר של המציאות ולראות לא את הצורה החיצונית שנמצאת כעת לפנינו, אלא את מה שמתרחש בפנים, את הכוחות שפועלים מאחורי תמונת העולם שאנחנו רגילים אליה.

בהקדמה הזאת בעל הסולם גם מסביר שתפיסת המציאות שלנו מתחלקת לארבעה מרכיבים: מהות, צורה מופשטת, צורה מלובשת בחומר וחומר. עד גמר התיקון אנחנו משיגים רק את החומר שלנו, כלומר את הרצון, ואת הצורה שמקבל אותו הרצון: או הצורה האגואיסטית או הצורה הרוחנית. את הצורה המופשטת איננו יכולים לגלות, ועל אחת כמה וכמה שלא את המהות. כך אנחנו מתקדמים עד לגמר התיקון.

ולכן חכמת הקבלה מזהירה אותנו בחומרה לא להיכנס לדמיונות אלא להיות אנשים מאוד ריאליים, עם גישה מדעית, להשתדל לגלות את העולם הרוחני בצורה בריאה ומורגשת.

4. "הקדמה לספר הזוהר". בה בעל הסולם מסביר בעיות רבות שהאדם פוגש בשאלותיו: מי אנחנו, מה מהותנו, מה תפקידנו בעולם הזה, מדוע הבורא ברא אותנו כאלה מקולקלים, שפלים ונבזים, מדוע אנחנו צריכים לעבור את כל הדרך הארוכה הזאת, מדוע אנחנו חייבים להידמות אליו, ועוד. בתחילת ההקדמה הזאת בעל הסולם שואל את השאלות האלה ובהמשך הוא עונה עליהן.

ובסוף ההקדמה יש חלק מאוד מיוחד, ידוע מאוד, שבו הוא כותב על התיקון שלנו בימינו. שם הוא מסביר שהעולם מתחלק לחלק פנימי וחיצון.

האנשים שמרגישים שהם שייכים להשגה הרוחנית נקראים פנימיות העולם. הם אלה שצריכים להתחבר ביניהם ולהשתמש בספר הזוהר כדי למשוך אליהם את האור המתקן.

בכך הם יהפכו למעיין הרוחני, למרכז הרוחני של כל העולם. בזכות הכוח הרוחני שלהם, הם יפיצו את חכמת הקבלה וכל העולם ירגיש שיש בהם משהו עליון, ידיעה, שכל, גישה נכונה ובריאה למתרחש בעולם, תשובות לשאלות על המתרחש.

העולם יתחיל להבין שהאנשים האלה נמצאים בדרגה גבוהה הרבה יותר מכל המדענים והאנשים הגדולים כביכול של העולם הזה, כיוון שיש להם ידע על הכוחות הפועלים והמשנים היום את עולמנו בדרך כה בלתי צפויה.

ואז, לאחר התנגדות ועימותים, העולם בכל זאת יתחיל להתקרב לאנשים האלה, להבחין בהם את הכוח העליון, את החכמה העליונה. וכך בסופו של דבר כל העולם יבוא לתיקון.

הרי התיקון מתבצע בעיקר בין אותם האנשים שנחשבים לפנימיות העולם: האנשים עם הנקודה שבלב, וכל שאר העולם רק יצטרף אליהם, כפי שהיום המון אנשים בעולם חיים את חייהם הרגילים ורק קומץ קטן של אנשים מנהל את העולם.

וכך, מסביר בעל הסולם בסוף "ההקדמה לספר הזוהר", כל האנושות תתפתח, עד שכל העולם יתחבר יחד, כולם יהיו כגוף אחד שלם בזכות אותו ספר הזוהר וישיגו את אותן עשר הספירות המקוריות, שעליהן כתבו רבי שמעון ותשעת תלמידיו.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
סולם אל השמיים
הסבר על כל הבריאה
סולם לעולם אין סוף

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/SVvcs

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest