דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / השלום בינינו הוא הבורא בינינו

השלום בינינו הוא הבורא בינינו

laitman_2010-04-14_4406_u-70.jpg

מתוך שיעור מס' 2 במרכז "קבלה לעם" – מוסקבה.

הקבלה מספרת לנו על הרגשת הרצונות והאור שממלא אותם. ההתגלות ההדרגתית שלהם כלפינו היא שבונה את העולמות הרוחניים. הראשון מביניהם הוא עולם העשיה, הרגשה קטנה בינתיים: את מצבנו הנוכחי איננו מרגישים כדינמי, אלא כסטאטי, ולכן הוא נקרא "טבע דומם".

לאחר מכן אנחנו מתחילים להרגיש בהדרגה שהמצבים משתנים. מסתבר שיש להם היגיון והתפתחות משלהם. וכך אנחנו עוברים לדרגת הצומח, בה יש ספיגה, פליטה וצמיחה. אנחנו מתחילים להרגיש תנועה ולראות את השתתפותנו בתהליך. כשאנחנו נמצאים יחד עם הרצונות האחרים, הנשמות, ועם האור שממלא אותן, אנחנו כבר יכולים להשפיע.

לאחר מכן אנחנו מרגישים מצבים בדרגת החי. כעת באפשרותנו לפעול באופן עצמאי, לנוע ממקום למקום. הצומח אמנם מתפתח, אך הוא נמצא במקום אחד. ואילו החי גם מתפתח, גם נע וגם מוליד צאצאים חיים. וכך בעצם אנחנו מגיעים למצב הדומה לעולם שלנו. לפתע אנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו חיים, קיימים בעולם שלנו, אך בתוך תכונת ההשפעה.

אחר כך מגיע תורה של התכונה הבאה, כשאנחנו מתחילים להרגיש את תוכנית הטבע במלואה מתחילתה ועד סופה, ונכללים בתוכנית זו. ואז אנחנו באמת מכירים את המחשבה העיקרית שנקראת "הבורא".

את כל זה אנחנו לומדים בחכמת הקבלה. עולמות עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון ועולם אין סוף, הם רמות שונות של השגת המרחב שבו אנחנו קיימים. יחד עם זאת, העולם הגשמי שלנו נשאר בתפיסתנו. הוא קיים עד שנשיג ידיעה מוחלטת, הכרה מלאה, איחוד עם כל הרצונות והכוח שממלא אותם. אחר כך, כשאנחנו משיגים את הדרגה האחרונה, עולם אין סוף, הכול מתחיל להשתלב, להתאחד, להתחבר. הפער מצטמצם.

כל זה בנוי על תפילת רבים. אף פעם אינך נשאר ביחס האישי לכל מה שקורה לך. כשאתה תופס את עצמך לראשונה עם הבחנה אגואיסטית, עליך להעמיד את עצמך במצב הנכון. לשם כך עליך לבדוק כל פעולה רוחנית: אתה מבין שאתה נמצא בתוך הזולת, והבורא בכוונה מעורר בך שנאה לאחרים בקבוצה, כדי שתתעלה מעליה ובעזרת הבורא תבנה את הכול נכון וטוב. אתה מברר: לשם מה אתה צריך שהכול יסתדר טוב? – אני מושך את הבורא וגורם לגילויו, עד שתשרה בינינו שלווה מוחלטת ונהיה כאיש אחד בלב אחד.

אנחנו זקוקים לבורא לא כדי שיעשה שלום בינינו, כמו אימא שצריכה להופיע כדי שהילדים לא יריבו ביניהם. הוא מעורר בנו מחלוקות כדי שנקרא לו ונכריח אותו להתגלות בינינו. כשאנחנו מגיעים לשלום בינינו, זו הוכחה פשוטה לכך שהבורא באמת התגלה בינינו. ואם עדיין קיימים בינינו חיכוכים כלשהם, סימן שעדיין לא גילינו אותו מספיק בינינו. כך אנחנו עולים ב-125 המדרגות עד שמשיגים זאת בשלמות.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 16.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להוסיף לחלקיק את היקום
עולמות מקבילים – בינינו
האמינו, כל זה רק נדמה לנו!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/b4MuR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest