השלבים הראשונים של ההתקדמות הרוחנית

כתוב, ש"דעת התורה הפוכה מדעת בעלי בית". מי שלא התעוררה בו ה"נקודה שבלב" לעולם לא יוכל להבין במה התקדמותו של האדם בדרך לבורא. נדמה לו, שהעיקר זה ללמוד יותר, לבצע כמה שיותר פעולות, להיות חכם יותר, נבון יותר, להיות בקיא יותר במה שכתוב בספרים, לשלוט בחומר התיאורטי.

זו דעתו של "בעל הבית", כלומר של מי שפועל בהתאם לאגו שלו, לטבע שלו. וכמובן, אי אפשר לשפוט אותו על כך, הרי הוא נברא כזה לפי רצון הבורא. אך קיימת ההופכיות שבין "דעת תורה" ל"דעת בעלי בית". אם יש לאדם "נקודה שבלב", אז הוא מסוגל לרכוש דעת תורה הטמונה בהשפעה ואהבת הזולת – בהופכיות למה שהרצון האגואיסטי של בעל הבית כוסף אליו.

למהפך כזה מגיעים על ידי קשר עם האור, עם הבורא, דרך העבודה בקבוצה. וזה הפוך לחלוטין למה שחושב האדם הרגיל ש"חורש" את הספר, מתווכח עם האחרים על איזה שהם פרטים ובדרך כזו מברר את החומר. אך אם האדם פועל בהתאם לקריאת ה"נקודה שבלב", הוא מתחיל לחפש כיצד לשנות את עצמו.

הוא לא מחפש כיצד למלא את רצונו ואת שכלו בידיעות כדי להיות בקיא בצורה תיאורטית בכתוב. חשוב לו עד כמה הוא משנה את עצמו, יחד עם השתוות הצורה עם הבורא. הוא לא חושב את עצמו ל"בעל הבית" אלא רוצה להשתנות. הרכוש שלו הוא, באיזו מידה הוא ישתחרר מעצמו, מתכונותיו וירכוש את השתוות הצורה לבורא כדי להיות "אדם", שפירושו דומה לבורא.

ולכן, הדרך הזו הפוכה מהקיום הארצי הרגיל. הוא הולך פעם למעלה ופעם למטה, הרי האדם צריך לשנות את עצמו. הוא נמצא בסביבה התומכת בו בכך, עוסק בלימוד שמעורר בו שינויים כאלו. בזכות הלימוד הזה והסביבה פועל עליו האור העליון ומשנה אותו.

קודם כל האדם מתפטר ממה שהוא היה קודם כשהוא מחליף בהדרגה את כל הערכים שלו. מהצד כמעט ולא רואים שמתרחשים בו שינויים משמעותיים כאלו. רואים רק שלפעמים הוא הופך להיות יותר ישנוני, מבולבל, ופתאום נרגש יותר. מהירות השינויים תלויה באינטנסיביות העבודה שלו, במידת הכוח שהוא משקיע, האם משתמש בכל רגע של חייו לשם כך, בכל מצב – כמה מאמצים הוא מוכן להשקיע כדי לשנות את עצמו.

בסופו של דבר, האדם כבר מתרגל לעבור מצבים כאלו וכבר לא נמצא תחת שליטתם המלאה. הניסיון עוזר לו לקבוע, שעכשיו הוא נמצא בירידה ואחר כך בעלייה, והוא מבין כיצד הם צריכים לעבור. הוא מתחיל להזדהות עם השינויים האלו עצמם ולא עם אותה הבהמה שמרגישה אותם על בשרה.

זה אומר, שהוא מתחיל להעלות את עצמו למעלה אל ה"מסך". עדיין אין לו את ה"מסך" האמיתי אך הוא כבר יכול לפעול כמומחה, כמבקר, כשהוא צופה על עצמו מהצד, מנקודת מבט אובייקטיבית בלתי תלויה, כשהוא בודק וקובע מיהו. כך הוא עובד עם עצמו. אלה הם השלבים הראשונים אך החשובים מאוד של ההתקדמות הרוחנית.

מתוך שיעור לפי ספר שמעתי, 04.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
תרגיש את עצמך כאורח רצוי
החיים הם כיול התכונות שלנו
השׂכל העליון – בהשפעה