קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
היום ישראל מציינת את יום הזיכרון לשואה ולגבורה של יהדות אירופה. בשיחה שלנו, עלינו קודם כל לברר לעצמנו את התמונה הכללית כפי שמתארת אותה חכמת הקבלה, שחוקרת את ההשתלשלות של הכלי המשותף מאין סוף והתגלותו בעולמנו. לאחר שהכלי הזה נשבר לחלקים, הוא עבר כאן שבירה נוספת, ולאחר מכן התחיל להתפתח בכיוון ההפוך. וזהו בעצם השלב האחרון לקראת התיקון שתחילתו בבבל.
אמנם, אפשר להתחיל את הספירה מ"אדם", אבל אנחנו לא מדברים על ההתקדמות האישית, אלא על ההתקדמות הקבוצתית, כאשר בכלי הכללי התגלה החלק הראוי לתיקון, שהוא היה אחראי על התיקון העצמי ועל התיקון של כל יתר החלקים. זהו החוק שנובע מתוך המערכת האינטגרלית, ה"אנלוגית", שסגורה ותלויה לחלוטין בעשר הספירות המקוריות שלה.
ובכן, אברהם בנה בבבל את הקבוצה הראשונה והיא הייתה אחראית על התיקון של הכלי הכללי. עם יתר הבבלים הוא עשה תיקונים מסוג אחר, וכתוצאה מהם נולדו בהמשך הדתות והאמונות השונות. ואת הקבוצה הוא הוביל לחיבור יותר ויותר גדול. וככל שהיא מימשה את החיבור לטובת כל יתר החלקים, כך היא התפתחה יותר.
הקבוצה הזאת, שנקראה בהמשך "עם ישראל", ביצעה תיקונים, בהיותה קשורה עם נשמות אחרות, עם עמים אחרים שחיו בארץ כנען, אם מדברים במונחים גשמיים על ההתקשרויות הרוחניות בתוך הכלי הרוחני. אחר כך הייתה גלות מצרים, שלאחר יציאתה של קבוצת אברהם, היא התחילה לתקן את עצמה בפועל, הגיעה לדרגת בית המקדש הראשון, נפלו מהמדרגה הזאת לגלות בבל, חזרו ובנו את המדרגה של בית המקדש השני, שלאחריה נפלו למשך אלפי שנים עד ימינו.
ובכן, קבוצת אברהם אחראית על התהליך של תיקון העולם, והתכנית של ההתפתחות הזאת מורכבת משני חלקים שקובעים את דרך ההתפתחות הקבוצתית, ודרך ההתפתחות של האנושות. ההתפתחות של הקבוצה תלויה בהתפתחות של העולם. הקבוצה לא קיימת בשביל עצמה, היא בלתי נפרדת מהכלל, ולכן, כל התיקונים שהיא עושה יכולים להיות טובים עבורה, אך עדיין לא מספיק טובים עבור העולם. כתוצאה מכך, לאורך ההיסטוריה עָם ישראל נופל וסובל מאסונות.
על כך כתבו עוד הנביאים, זה התגלה ליעקב שמסמל עבורנו את התיקון, "קו אמצעי", שהוא עומד בראשו. ולכן החשבון עם עָם ישראל, בין אם הוא אוהב זאת או לא, הוא לא רק עם עצמו. הוא תלוי בכולם וכולם תלויים בו, וזה נמשך מאז יציאת בבל ועד עצם היום הזה ועד גמר התיקון.
כלומר, אנחנו לא יכולים לראות את המצב שנוצר מסביב לעם ישראל בצורה המקובלת בעולם. מפני שבמקרה כזה אין לנו תשובה על אף שאלה. העולם עדיין אינו מבין מדוע הוא כל כך מבולבל בנקודה הזאת, שלכאורה נראית משנית, אבל עומדת כמו עצם בגרון. רק אם אנחנו נקבל את התמונה הנכונה של כל הבריאה, וגם של תפקיד עם ישראל כלפי אומות העולם וכלפי הבורא, אז הכול ייראה לנו באור שונה.
ההתפתחות ההיסטורית נובעת מההתפתחות הרוחנית שמחייבת את עם ישראל לבצע את תפקידו בעולם, לתקן את עצמנו, להביא אור לאומות העולם ולהוביל אותם אחרינו. ישראל והעמים הם כמו גלגלתא ועיניים ואח"פ, גוף אחד שעליו נאמר: "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". דווקא בזווית הזאת עלינו לראות את ההיסטוריה של עם ישראל, וגם לא לשכוח שמעל הכלי הכללי של ישראל ושל אומות העולם, נמצא הבורא עם התכנית שלו שמתייחסת לשני החלקים הקשורים ביניהם. הוא מפעיל את כל התהליך, ובישראל תלוי כיצד הוא מגיב על התהליך, כיצד מממש אותו.
מצד שני, צריכים להבין שאנחנו לא מתחילים את הדרך הרוחנית ב"רגל ימין". כל העולם, כלומר הנשמה הכללית נמצאת בשבירה ולכן החשבון לא נעשה עם הכלי הניטראלי, אלא עם הכלי השבור. נשאלת השאלה, מדוע עם ישראל נאלץ לרדת למצרים ולסבול שם? הרי הוא עשה את התיקון שנדרש ממנו, הגיע לדרגת "אברהם", "יצחק" ו"יעקב" ועשה את כל מה שצריך. אז מדוע במקום עתיד מזהיר נפערה לפניהם תהום שממנה הם נאלצו להיחלץ בהמשך?
התשובה ידועה לנו, היו חסרים להם "כלים" שחייבים לגלות אותם. אנחנו כבר יודעים שלא משנה באיזו צורה יבואו הצרות, עלינו להפוך אותן לצרות נכונות, אמיתיות, כדי שבמקום הפחד תהיה יראה, כדי שתכונת ה"חסדים" תרחיב את המקום הצר. צריך לתקן את מה שמגיע אלינו: את הרע, הצער, הגלות, את המכות, בלי לשאול מדוע זה הגיע.
נאמר: "ממעמקים קראתיך ה'". השאלה היא רק האם אנחנו מספיקים, עם כל צעד ושעל, לבצע את כל הפניות לתיקון שמגיעות אלינו? אם לא, אז למרבה הצער, אנחנו כל הזמן סופגים מכות כולל כאלה שאנחנו כביכול לא אשמים, כפי שקרה לקבוצת יעקב שנאלצה לרדת למצרים. המריבה שהובילה לזה נגרמה מההתפתחות הכללית של ה"כלים".
ובכן, אנחנו כבר מבינים את התהליך, שכל הזמן אמורים לנו להתגלות "הכלים השבורים", כלומר דברים שמלכתחילה הם בלתי נעימים. זה ברור ואין כאן בכלל שאלה. העניין הוא רק איך לתקן את המצב בקצב טוב ומועיל? יתכן ובהתחלה המניע שלי הוא לברוח מהצרות, מהרע, מהכאב, מהאיומים והסכנות, אך בסופו של דבר אני חייב לממש את התיקונים על מנת לחבר את הכול למקור העליון ולעשות לו נחת רוח. ובזה גמר התיקון. ורצוי מייד להביע נכונות בהתאם ל"סוף מעשה במחשבה תחילה."
לכן אני חייב לארגן את הסביבה ומראש להתכונן לקשיים.
באופן כללי, כאשר מתחילים את העבודה צריכים להבין, אם אני יחד עם הקבוצה שבה אני נמצא מממש את הבחירה החופשית, אז בעצם לא יתכן שאני אסבול. להיפך, בכל דבר שמעורר ומטריד אותי אני רואה קריאה מלמעלה. בוודאי שבדרך אני מרגיש גם נפילות, אמנם שלא ממושכות, מאוד קצרות. אלה הם לא הזעזועים הנוראיים שקרו קודם. הכול תלוי בהכנה.
היום אנחנו רואים שהבעיה של עם ישראל עם הבורא חודרת לתוך כל מה שנעשה ומה שמתפתח ב"תיאטרון" של העולם שלנו. על מנת "לנענע" את העם הזה, הבורא מעורר את "פרעה", דרך המלכים של מצרים, ספרד, צרפת, אנגליה, מה שלא יהיה. זה יכול להיות היטלר, יכול להיות כל מנהיג אחר שעל ידו הבורא מעורר יחס מיוחד כלפי היהודים, לפי הדוגמה של גלות מצרים. והיהודים חייבים להגיב בהתאם. אפילו שהם לא כל כך גרועים ומשתדלים לעשות משהו, אך גם העמים הולכים קדימה ובהם מתגלה כלי גדול אשר מפעיל לחץ נוסף.
ובכן, היחס בין גו"ע ואח"פ תלוי בכמה גורמים שמאוד קשה להסביר לעולם בשפה המסורתית בגישה היסטוריונית. בדיוק כמו שאי אפשר להסביר את הסיבוכים המשפחתיים אפילו לאנשים שמבינים ובעלי ניסיון אישי. שום רומנים וסיפורים גדולים לא יעזרו כאן, חייבים להעביר את האדם בדרך הפנימית ואז הוא יראה בעצמו איך המערכת הכללית עובדת ומשתנה באופן מתמיד. והחלקים שלה, שהם אומות העולם, ישראל, והבורא, הם אחד (ישראל, אורייתא והקב"ה חד הוא) וקשורים בצורה הדוקה. הוא יראה את תוכנית הבריאה הכללית של שלושת הקווים שמקדמת לגמר התיקון דרך סולם המדרגות הרוחני, דרך עיגולים וקווים ישרים.
זוהי מערכת מאוד מורכבת מכיוון שמדובר כאן על תוכנית רב-צדדית שבה קשורים בצורה אינטגרלית הדדית "כלים", רצונות, אין סופיים שנמצאים תחת שינויים מכל מיני סוגים.
אנחנו יכולים לתת רק הסברים חלקיים ומקוטעים על אירועים היסטוריים מסוימים, אך את התמונה הכללית צריכים פשוט להעתיק מהמפה הרוחנית מכיוון שלא ניתן להתאים אותה וליישם בתיאורים של העולם הגשמי.
נחזור לנושא השואה – היא התגלתה במצב מיוחד, באירופה, שהיא המרכז התרבותי של העולם, בעם הכי מפותח ובמדינה שבה חיו המון יהודים שהשקיעו מאמץ עצום בתרבות, בהשכלה, בכלכלה ובתחומי החיים האחרים של האנושות. הם באמת היו מוכנים להצטרף לעם הזה ולהתמוסס בו, אמנם נתקלו בתגובה מאוד אלימה מצד אלה שלא ראו שום בעיות מהיהודים. השנאה הזאת נראית חסרת היגיון במידה רבה. רופאים, עורכי דין, מהנדסים, מדענים, מה לא היו היהודים בגרמניה, אוסטריה ושוויץ. אז מדוע זה קרה?
שוב, ישנן כמה סיבות לכך. קודם כל, ההתפתחות האגואיסטית בעולם הגיעה לשלב שדרש להתחיל בתיקון הכללי ובראשו חייבים להיות היהודים. בגרמניה הם היו מרוכזים ותפסו מעמד מאוד גבוה, אבל עסקו בדברים אחרים לגמרי. כתוצאה, הדרישה והטענות כלפיהם מצד האח"פ התגברו מאוד, היות והעמים, בהתאם לתוכנית הבריאה, הרגישו את עצמם חסרי אונים. היו אף נסיבות אחרות, כגון היטלר שקיבל כספים אפילו מארה"ב והיה נתמך על ידי שכבות מסוימות של האוכלוסייה כולל היהודים עצמם בהתחלה.
באופן כללי אפשר לומר, שחלקי הכלי הכללי מתחלקים באופן מסוים וזה מתבטא בעולם שלנו. כך או אחרת, התשובה לכל השאלות והבעיות היא פשוטה – אם היהודים מסיבה כלשהי, שפחות או יותר תלויה בהם וקשורה לענייני הדורות הקודמים ולמצב הנוכחי, מתעכבים בתוכנית הבריאה שלפיה הם אמורים להביא תיקון לאח"פ וגם לכל הטבע הדומם, הצומח והחי ולהעלות את כולם לעולם אין סוף, אז זה גורם לצרות ולסבל שלהם. גם ישנה משמעות לרמה ולסוג העיכובים, לא רק למידה והאופי. המדדים האלה כל הזמן משתנים בדרגות שונות ולכן הביטויים יכולים להיות שונים לחלוטין. אך למעשה, באופן פרטי וכללי, זהו המקור לאנטישמיות. ולכן דווקא כאן צריך לחפש את הסיבות האמיתיות לשואה.
כתוב "חוק נתן ולא יעבור". אנחנו נמצאים בעולם שכולו מנוהל על ידי כוח אחד, והכוח הזה פועל לפי התוכנית ובהתאם ליחס בין "אורות" ו"כלים". בחיים הרגילים ישנם המון מצבים קשים ונוראיים שאיתם אנחנו לא יכולים ולא מסוגלים להסכים ולהצדיק. וגם הרגשות אינם מאפשרים לנו להסכים עם מה שקרה בזמן השואה.
אם הייתה מתרחשת התפוצצות הר געש או צונאמי, או נפילת איזה כוכב עלינו או כל אסון טבע אחר שבעקבותיו היו נהרגים עשרות מיליוני אנשים, כולל ששה מיליון היהודים, לא היינו קוראים לזה שואה, אלא אסון קטלני. אך באירופה האנשים לא סתם מתו, הם נרצחו בצורה מכוונת רק מפני שהם היו יהודים. זוהי תופעה שאת סיבותיה עלינו לברר. וזו כבר חקירה אחרת לגמרי, מה הם עשו לא נכון "בעיני הבורא", כלומר מנקודת המבט של חוק הבריאה אשר עורר כלפיהם יחס כזה מצד הסביבה? אם נשאל את השאלה הזאת, נוכל למצוא עליה את התשובה.
מתוך שיעור בנושא "יום הזיכרון לשואה ולגבורה", 08.04.2013
ידיעות קודמות בנושא:
עידן הבחירה החופשית
להעדיף פנימיות
העולם שלנו הוא רק הפרוזדור לרוחניות
