דף הבית / קבלה ומדע / השגת העולם העליון

השגת העולם העליון

איננו מסוגלים להביע במילים או באותיות בעולם שלנו את המושגים של העולם העליון, מאחר וכל המילון שלנו משקף תחושות של חמשת החושים. הקושי גדול יותר כאשר עלינו להביע במילים ידע מסויים ולפרסם אותו לצורך דיון, כפי שנהוג במחקרים מדעיים. לכן מקובל צריך להשתמש בהגדרות מדויקות לחלוטין.

אנחנו נתקלים כאן בקושי כפול. מצד אחד, חכמת הקבלה, זו חכמה להשגת חוק הטבע הכללי, אבל השגה של החלק הפנימי, של השכבה הפנימית של הטבע, שאותה אנחנו לא מרגישים על ידי חמשת החושים שלנו או על ידי המכשירים שמומצאים על ידינו. מלכתחילה בתוכנו או במכשירים שאנחנו יכולים לבנות, אין שום אפשרות להרגיש את השכבה של הטבע הפנימי שנקראת "העולם העליון", שעליו מדברת חכמת הקבלה.

מתרחשות שם פעולות מיוחדות שמקושרות ביניהן לפי חוקים מיוחדים, חוקים של קבלה והשפעה, עלייה וירידה. באופן כללי, קיימים כוחות, ופעולות שמבוצעות על ידי אותם חוקים שמהן נובעות התוצאות. אבל למרבה הצער אנחנו, לא יכולים לראות זאת על ידי החושים הגשמיים שלנו.

כפי שבעולם שלנו אנחנו יכולים לדבר על אטומים ומולקולות, אבל אם כל אלה הם מיקרו, מקרו ושאר תהליכים שלא נתפסים ונקלטים על ידי החושים שלנו, אז אין מה לעשות. עד שנמציא מכשירים אחרים, אנחנו לא מרגישים אותם.

ואילו בחכמת הקבלה אנחנו יכולים להמציא את המכשיר הזה רק בתוכנו. אי אפשר לגלות את העולם העליון את הפרצופים, את הספירות, את העולמות וכולי על ידי שום מכשיר חיצוני,. כל זה נמצא אך ורק בדרגה של השגה פנימית אישית שלנו.

לכן כדי להתחיל להרגיש את העולם העליון, את החוקים שלו, את התכונות והפעולות שלו, עלינו להביא את עצמנו למצב יותר רגיש, להעלות את הרגישות שלנו, את התכונות שלנו עד לכזאת דרגה, שכבר נוכל להרגיש את המתרחש במצע של העולם שלנו, ביסוד שלו.

שנית, אנחנו לא יכולים להביע את מה שאנחנו מרגישים. לכן המקובלים היו צריכים להמציא שפה מיוחדת, שתשקף את חמשת החושים המיוחדים שלנו. אנחנו מכנים אותם בשמות לא מובנים: "כלי", "אור", "מסך", "אור חוזר" וכדומה. כלומר המקובלים מקבלים על עצמם הגדרות, ואילו לאדם הפשוט לא מובן מאיפה הם לקחו זאת.

אבל לפי ההתקדמות בלימוד חכמת הקבלה אנחנו מתחילים להרגיש, שמאחורי השמות והכינויים הללו עומדות פעולות מדויקות. אנחנו מתחילים להרגיש, שבאמת מתרחשים כאן שינויים דקים כתוצאה מהמאמצים שלנו, ואנחנו יכולים לקבוע את הדרגה של הפעולות שלנו. כלומר הכול נכלל בהדרגה במילון המושגים שלנו ולאחר מכן בהשגות הרגשיות שלנו.

הלימוד הזה וההתפתחות ההדרגתית הפנימית שלנו מביאים אותנו להבנה הדרגתית של השפה בה כתובים ספרי הקבלה. היא נקראת שפת הענפים. במילים אחרות, בעולם העליון קיימים שורשים, ואילו בעולם שלנו יש ענפים של השורשים הללו, שאותם אנחנו יכולים להרגיש וללמוד. באופן כזה לפי השמות שלהם, לפי הפעולות והתכונות שלהם אנחנו יכולים לקבוע את השורשים שלהם.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 06.10.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HwcAY

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest