דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הרצון – שלי, האור – שלך

הרצון – שלי, האור – שלך

אני עומד מצידו האחד של הסולם הרוחני, מצידו השני של הסולם עומד הבורא, ובכל פעם בעלותי לאיזושהי מדרגה, אני משׂיג עד כמה אנחנו דומים זה לזה. אני מהצד שלי מביא כלי/רצון. ומהבורא מגיע האור. וכך נוצר חיבור בינינו. אני מרגיש את כל המרכיבים שלו: את עצמי, אותו, והחיבור שלנו, כמו שנאמר: ישראל, תורה (שיטת התיקון) והבורא, – אחד הוא. מצד אחד זה אחד שלם, ומהצד השני, זה בכל זאת מורכב משלושה חלקים שיש הבדל ביניהם.

זה כך משום שבכל פרצוף רוחני בינתיים נשארים רצונות ריקים, שבהם אני מרגיש את עצמי, "האורח", ואותו, בעל הבית הרוצה למלא את הכלים הריקים האלה. כלומר, בינתיים בינינו קיימת הגבלה.

אדם, המשיג אפילו את ההרגשה הרוחנית הראשונה ביותר, רואה שכולם נמצאים באיחוד עם הבורא ומבצעים את הרצון שלו, אף אחד אינו יכול ללכת נגד הבורא. אך איננו מדברים על תמונה שמגיעה מצד העליון ומתגלה לנו, אלא עד כמה האדם בעצמו רוצה להיכלל בתוכה ולהתחיל לפעול. בינתיים מתגלה לנו עד כמה איננו מוכנים לדבקות וחיבור.

כל אחד מבצע את פעולות הבורא, אך שלא במודע, לא לפי רצונו, החלטתו ובקשתו האישית. הוא פשוט פועל הודות לכוח האור שמנהל אותו וקובע עבורו הכול. צמצום, הסתרה (עולמות), זה הגילוי ההדרגתי שלנו, עד כמה איננו תואמים עם הבורא ברצון ובפעולה שלו. וחוסר ההתאמה הזו מתגלה רק לאותם האנשים שמסוגלים לתקן אותו ולהשׂיג השתוות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שישים ריבוא נשמות", 27.10.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/8Xr7N

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest