דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / הרצון – הדמות היחידה של האדם

הרצון – הדמות היחידה של האדם

"והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך: ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל" (ויקרא, פרשת "בהר", כ"ה, ו'-ז').

כל מה ששייך לאדם, לכלי שלו, שמורכב מחלקים של דומם, צומח, חי ומדבר ושמתחלק לרוחב, לאורך ולגובה, הוא צריך לכלול בעבודה שלו. הוא חייב להכין את הרצונות שלו שיהיו מוכנים למילוי על ידי האור העליון. עבד, שכיר, בהמות, חיות, זה הכול חלקים שבאדם.

כשאנחנו נגיע למצב הזה, נראה שכל שאר חלקי הטבע (דומם, צומח וחי), שאותם אנחנו מרגישים מחוץ לנו, יתמלאו באותו האור ויתברר שהם כולם קיימים בתוכנו ולא מחוץ לנו. יתגלה לנו, שהעולם החיצוני והפנימי שלנו מהווה עולם אחד שלם, כללי. כלומר, החלק הבהמי שלי וכל העולם הבהמי הסובב אותי, החלק הצומח שלי וכל עולם הצומח שמחוצה לי, החלק הדומם שלי וכל היקום, זה בעצם שלם אחד ויחיד.

יוצא, שדמות אנושית אחת יחידה, שאותה אנחנו יוצרים כשאנחנו מתחברים בינינו, כוללת באופן מלא בתוכה את כל הבריאה שמורגשת על ידינו כאחד שלם. ואין חלוקה לאני ואחרים: בני אדם, בהמות, צמחים או הטבע הדומם. הכול הופך להיות רצון אחד ויחיד, שבו מתחיל להיות מושג הבורא היחיד, הכוח היחיד של הטבע. בכך מאופיין האלף השביעי.

והיחס של הבורא לזה, השגת מחשבת הבריאה שלו, התוכנית, הפעולות, הרצון הקדום והעיקרי שלו ליצור את הנברא בצלמו ובדמותו, זה כבר שלושת האלפים הבאים: השמיני, התשיעי והעשירי. אחר כך כל זה ננעל לשלם אחד ויחיד ללא חלוקה לאלפי שנים, והנברא יוצא לתחום אחר שעליו איננו יודעים דבר. אך הוא קיים, מפני שאנו פוגשים רמזים בכתביהם של המקובלים הגדולים, אבל לא יותר מזה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 13.8.2014

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WVOOp

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest