עולם במימד של השפעה

"ויודע אני, שאין דבר זה מקובל כלל על דעת חלק מן הפילוסופים, ואינם יכולים להסכים, אשר אדם השפל והאפסי בעיניהם, יהיה המרכז של כל הבריאה הגדולה והנשאה. אבל הם דומים, כאותה התולעת שנולדה תוך הצנון, והיא יושבת שם וחושבת, שכל עולמו של הקב"ה הוא כל כך מר, וכל כך חשוך, וכל כך קטן, כמדת הצנון שהיא נולדה בו.

אבל ברגע שבקעה את קליפת הצנון, וחוטפת מבט מבחוץ לצנון, היא תמהה, ואומרת, אני חשבתי שכל העולם הוא כמדת הצנון שנולדתי בו, ועתה אני רואה לפני עולם גדול נאור אדיר ויפה להפליא" (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר").

זה מה שאנו מרגישים כשאנחנו מגלים אוצר נסתר שתמיד היה ברשותנו, מבלי שידענו על כך. עכשיו אנחנו יכולים לפתוח את השער ולראות מה מתרחש מעבר לגבולות של העולם הזה, בו הגענו למבוי סתום. כשמתגלה לנו היציאה ממנו, אנחנו רואים לפנינו "עולם עצום, זוהר ונפלא".

שאלה: מה ראתה התולעת כשיצאה מתוך הצנון?

תשובתי: היא ראתה את השמש, את הפרחים, את השמיים הכחולים. אתה יכול לתאר לעצמך איזה הבדל זה בהשוואה לצנון חשוך ומר? אנחנו דומים לכזאת תולעת כשאנחנו מגלים שהעולם הוא אינסופי ולא קיימים בו מוות וייסורים. העולם מתגלה לפנינו במימדים אחרים לחלוטין. אנחנו מתחילים לראות את העולם במימד של השפעה ואהבה, ואז הגבולות שלו משתנים.

עכשיו אנחנו תופסים את העולם שלנו בצורה די מוגבלת: האפשרויות שלנו בתוכו מוגבלות, והחיים שלנו כל כך קצרים. ופתאום כל ההגבלות הללו נעלמות, הגבולות מתרחבים. קודם לכן היינו קיימים בתוך האגו שלנו, בו אפשר היה לקבל רק כמה שהצליח לנו. אבל עבור תכונת השפעה שרכשנו במקום האגו, אין שום גבולות והגבלות, ולכן אנחנו מרגישים את החיים כנצחיים ולא מוגבלים בשום דבר.

לשם כך אנחנו רק צריכים לצאת מתוך הצנון ולראות את העולם האמיתי.

מתוך תוכניתי ברדיו FM103 , מתאריך 15.2.2015, לשמיעת קטע האודיאו, לחצו כאן.