קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה ההבדל בכוונות, כאשר אנחנו לומדים את ספר הזוהר או את "תלמוד עשר הספירות"?
תשובתי: בעיקרון, בשום דבר. כי שני הספרים נכתבו מגובה של "ג"ר דאצילות". פשוט שתי השפות האלה משלימות זו את זו ובכך עוזרות לנו.
אם נקרא רק ספרים שנכתבו בשפת המדרש, אז לא ברור לנו לֵמה לשייך אותם. אחד היה "נתפס" בפריטים בודדים והיה מחפש בהם משמעות, האחר היה מנסה לערוך הקבלות וכולי.
ולכן, כדי לבסס, לייצב אותנו בגישה נכונה ולא להפוך את ספר הזוהר לֵמה שעשו עם ספר התורה, שבו כל אחד מוצא מה שבא לו: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, היסטוריה משפט וכולי, לכן בעל הסולם הכניס ללימוד שלנו "פיזיקה", "מכאניקה" של פעולות רוחניות הדדיות, שהודות להם אנחנו יודעים על מה באמת מדובר. הספרים שלו מתארים מערכת רוחנית בשפה שיטתית של מושגים, ואפילו שאני לא נמצא עדיין רגשית, אבל כבר מתאר לעצמי את המהות, עשר ספירות, את הקשר ביניהן, פעולתן כלפי האור העליון שנמצא מעליהן, איך שהן מזדהות עימו ומתמלאות על ידו.
בזה אני מלכתחילה תופס כיוון נכון ולא בורח, ואחר כך מתחיל לברר מדוע המחבר כותב בצורה כזאת, מעביר כאלה רגשות, משתמש במילים כאלה של העולם שלנו? בעל הסולם קושר עבורי את המערכת העליונה שבה הכול נמדד במידות עם המערכת התחתונה, שבה אני רואה את הטבע הדומם, הצומח, החי ובני האדם בכל הרבגוניות והעושר שלו ובכל הקשר ההדדי שביניהם. הרגשות שלי נובעים מתוך העולם שבו אני נמצא, אבל במקביל לזה בעל הסולם מתאר עבורי את העולם העליון: "תראה כיצד הוא בנוי". ואז, אני, בלית ברירה, מתחיל לקבל איזה שהן התפעלויות, מתחיל לקשור פריטים בודדים וכך מתקדם קדימה.
כאן טמונים הרבה דברים שעליהם אנחנו לא יודעים. בכך שאנחנו מתרגשים קצת יותר, אפילו בתת מודע, ברגש קצת יותר גדול, אנחנו מקבלים הארה שמפתחת אותנו…
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 29.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
כבר לא נוסחה יבשה
שפה של פרצופים וספירות המעוררת התרגשות
להשתדל לראות…
