הרגשת אדם קרוב ואהוב

אימא לא הצליחה להירדם בלילה בזמן שהבת הצעירה שלה יצאה לחופשה. כשהיא דיברה איתה בטלפון, הסתבר לה שהבת עשתה באותה עת ניתוח קוסמטי בלי לספר להורים, ועכשיו היא נמצאת לבד אחרי הניתוח, בלי אף אחד שמשגיח עליה ומלווה אותה, והאימא הרגישה את זה מבפנים. כששומעים על מקרים כאלה, ויש רבים, אני שואל מאיפה באה המחשבה לאדם? איך אנשים מרגישים את האנשים שהם אוהבים ופתאום צפה להם מחשבה כזאת?

תשובתי: יש הרבה אנשים שמרגישים את הקרובים שלהם, ואין אימא שלא מרגישה מה קורה עם הילדים שלה.

שאלה: איך היא מרגישה?

תשובתי: היא לא יודעת איך, היא פשוט מרגישה. היא מרגישה בפנים. זו הרגשה שמתרחשת ברצון של האדם, איפה יש רצון? הרצון קיים בכל הבשר שלנו, עד כדי כך שנאמר "כל עצמותיי תאמרנה" (תהילים ל"ה, י').

שאלה: אדם יכול לפתח רגישות כזו גם כלפי אדם אחר?

תשובתי: אדם יכול לפתח רגישות, להיות יותר רגיש, וגם הפוך, להיות פחות רגיש. זה תלוי עד כמה האדם מקדיש לזה רצון וכוח.

שאלה: האם זה תלוי בקרבת דם?

תשובתי: ודאי שאם מדובר על קרבת דם זה קורה בצורה טבעית, כך שאימא מרגישה את הילדים שלה כי הם יצאו ממנה.

שאלה: ואם אלה לא הילדים שלה?

תשובתי: אם לא, אז ישנם אנשים שיש להם חושים מיוחדים.

שאלה: אם אני רוצה להרגיש אותך, ואתה לא אבא שלי ולא הבן שלי וגם לא אח שלי, מה אני צריך לפתח בתוכי?

תשובתי: אהבה. אהבה מקרבת.

מתוך התוכנית "מבט פנימי – אקטואליה בראי הקבלה", 13.9.2021