הרב לייטמן: מהו כוח החיבור?

אורן לוי: נניח שאני פרט ויש לי כמות מסוימת של חברים, נניח שניכם, ובאה אליי צרה פרטית, לא צרה כללית על שלושתנו. מה קורה במצב כזה כשיש לי שני חברים, ומה קורה כשיש לי עשרה חברים?

הרב לייטמן: זה מתחלק בין מספר החברים שיש לך.

אורן לוי: אבל למה זה מתחלק אם זה בא אליי באופן פרטי.

הרב לייטמן: כי אתה מחובר איתם.

אורן לוי: למה?

הרב לייטמן: אם אתם ממש מתחברים, והם נמצאים יחד איתך בתוך הצרה שלך, זה מתחלק.

טל מנדלבאום: במידה שהם תומכים בו.

הרב לייטמן: כן. זה עניין של ביקור חולים, אנחנו חושבים שזה לבוא סתם לבקר, להגיד שלום, מה נשמע, להביא תפוחים, תפוזים, לא. זה דווקא בגלל שיש בזה יכולת להקל על המחלה עצמה.

אורן לוי: איך זה נעשה?

הרב לייטמן: כי אני משתתף בצער שלך ונותן לך כוחות משלי, הרי אנחנו כולנו קשורים יחד במערכת אחת. נניח שאני חולה, מה זאת אומרת אני חולה? אצלי במערכת הפרטית יש איזו תקלה ובזה אני חולה. אתם שקשורים אלי באים ורוצים עוד יותר להתקשר, אז אתם ממש נכנסים למערכת שלי וכביכול משתתפים באותה מערכת מקולקלת, ואז הקלקול הזה מתחלק בין שלושתנו. הוא לא מתחלק בדיוק, אבל הוא היה עשוי להתחלק, אם היינו קשורים חזק, טוב ונכון, אז היינו אפילו מרגישים עד כמה אני מקבל ממישהו את הצרה שלו וכמה שאני נותן לו את השמחה והאושר שלי.

אורן לוי: נניח שאתה חולה ובאתי לבקר אותך, איך אני נכלל במערכת שלך.

הרב לייטמן: במידה שאתה חבר, אז אתה מחובר, זה כאילו שאנחנו נמצאים בגוף אחד ולא חשוב שיש כאן שני גופים, הקלקול במערכת שלי עובר אליך.

אורן לוי: ואז נעשה לך קל יותר.

הרב לייטמן: כן, ודווקא בזכות זה שאנחנו מחולקים גופנית, אתה יכול להתקשר אלי רגשית, ואתה יכול לטפל במחלה שלי שלקחת חלק ממנה והיא נמצאת בגוף שלך כביכול, אתה יכול לטפל בה ובצורה כזאת לרפא אותי.