הראש היהודי

שאלה: בין היהודים והערבים אזרחי המדינה, נוצרו יחסים מורכבים. נגזר עלינו לחיות ביחד במדינה אחת, על אף שלא בחרנו בזה. הערבים מהווים כ- 20% מאוכלוסיית ישראל. מתוכם 83% הם מוסלמים, בעיקר סונים. אנחנו בעלי זכויות וחובות שוות, אבל לכל מטבע יש שני צדדים. מצד אחד, רבים מהאזרחים הערביים רוצים לחיות בשלום איתנו. ישנן ערים, שבהן היהודים והערבים נמצאים ביחסי שכנות טובים כבר עשרות שנים, למשל בעכו, יפו.

ומצד שני, המגזר הזה הפך למקור אלימות בהתפרעויות האחרונות.

אנחנו חיים ביחד כל כך הרבה שנים זה לצד זה, ועד היום לא למדנו להסתדר זה עם זה! ההתפתחויות האחרונות מפחידות, מאכזבות ומעוררות חוסר אמון בינינו. מה אתה יכול לומר על מערכת היחסים בין המגזר היהודי והערבי בישראל?

תשובתי: אני מניח, שהתעמקות ברמה האנושית היומיומית, הפסיכולוגית, החברתית, בסופו של דבר, תבלבל את האנשים. למעשה, עלינו לעשות רק דבר אחד ביחס לערביי ישראל, להראות להם כיצד אנחנו היהודים מתחברים בינינו וכיצד אנחנו יכולים לקבל אותם בקרבנו כדי שגם הם יתחברו אלינו. לא צריך לעשות שום דבר אחר.

באופן כללי, לעם הערבי, כמו לכל אומה, יש תפקיד מיוחד. קודם כל, מבחינה היסטורית הם "בני דודים" שלנו. במבט יהודי, הדת שלהם היא לא עבודה זרה, הם אינם משתחווים לפסל או לדמות כלשהי.

יש לנו השקפת עולם דומה מאוד מבחינה פסיכולוגית ופילוסופית. לאורך כל ההיסטוריה אנחנו היינו במגע זה עם זה ובתקופות מסוימות היו בינינו יחסים טובים. אבל זה לא היה תלוי בהם או בנו, אלא בתהליך הכללי שדרכו היינו צריכים לעבור לאורך ההיסטוריה. במילים אחרות, אין כאן מקום להאשמות או לשבחים.

לכן, אני מתעלם מהמחקרים המסורתיים שחוקרים את המנטליות של העמים, את הייחודיות, המאפיינים ואת קווי האופי שלהם. עכשיו הגיע הזמן לשינוי של הרמה האנושית בכל האומות, אז מה הטעם להתעמק ביחסי היומיום? כי הם יכולים להשתנות בן רגע אם אנחנו נפעיל את כוחות הטבע הכלליים, הבסיסיים.

המדענים והפרשנים בונים "ארמונות חול" שנעלמים תוך רגע. אין בהם שום תועלת חוץ מזרם של פרסומים בספרות המדעית ובמאמרים בעיתונות.

אני מפשט את זה במידת מה, אבל עלינו לחשוב במידה גלובלית. למרות שגם התמונה הגלובלית שאנחנו מובילים אותה לגמר התיקון, משתנה כל הזמן, אבל דווקא החוקיות ברמה הזאת משפיעה על מהות החיים, על הקשר בינינו. ועל זה אנחנו צריכים לעבוד.

לכן, אני אומר: בואו נתחיל להתחבר בינינו. ובדרך נתחיל למשוך לקרבנו את הערבים הישראלים. אף על פי שאנחנו בעצמנו עדיין לא הגענו לחיבור, אפשר לבדוק כיצד עושים זאת. צריך להתחיל ללמוד את מערכות הקשר בינינו, כבר לא בצורה שכלית, אלא כלפי הצורה המתוקנת.

אנחנו בכל זאת צריכים להתקדם בכיוון הזה, לכן זה כבר יהיה מחקר בונה וענייני שיעזור לנו להבין טוב יותר את המצב, לזהות את כוחות הטבע הפועלים בנו, ללמוד להפעיל אותם, להזדהות עימם ולצעוד בדרך.

מצד שני, מה הטעם "ללעוס" שוב ושוב את היחסים בינינו לבין שכנינו, כדוגמת המוסדות שמתעסקים בזה? למרות שהם מספקים לנו נתונים מדויקים ונכונים, המצב לא משתנה. לשם מה אני צריך לקבל מידע שאין לי מה לעשות עימו?

נניח, שאנחנו קיבלנו דו"ח של מצב מלא ושלם כולל עובדות וחישובים סטטיסטיים מפורטים. מה נעשה עם זה? אסור לנו לשקוע בתוך שיגרה, אלא להיפך, עלינו לשנות אותה. אנחנו לא זקוקים לסטטיסטיקה של העבר, אלא למידע כיצד מפעילים את כוחות החיבור, כיצד מייצרים ומגבירים את הכוחות בעם ישראל ובעזרתם מחברים את כל האנושות לאחת, החל משכנינו הקרובים ביותר. נכון להיום, אין לנו את הכוח הזה, כי אנחנו עדיין לא יצרנו אותו בקרב העם. ודווקא אותו אנחנו צריכים.

כי ישראל, זה "לי ראש". חסר לנו ה"ראש". ה"גוף" כבר מוכן והוא צועק, בוכה על ידי תסיסה, הפרות סדר, פעולות אנטישמיות, מאשים אותנו בחוסר מעש, מפני שאנחנו לא מובילים אותו בדרך הטובה, לא לוקחים על עצמנו את תפקיד ה"ראש" כדי להביא אותו לחוף מבטחים.

אז על מה נשאר לנו לחשוב, הרי אנחנו נמצאים בפיגור רציני.

לכן, כדאי לנו לעצב את ה"ראש", את המנגנון המיוחד שבו כולנו מחוברים ביחד. וברגע שאנחנו מתחברים, על העמים להבין לשם מה אנחנו עושים זאת, מה סוג העבודה שאנחנו עושים כדי להתחבר אחד עם השני.

לכן, עם ישראל, לפחות היהודים שחיים בישראל, חייבים למצוא ולבנות את הקשר ביניהם. יש לנו שיטה, ואנחנו יודעים מתוך חכמת הקבלה למה עלינו להגיע. נשאר רק לממש את המטרה ואז יירגעו היחסים בינינו לבין שכנינו ואומות העולם. מעבר לזה, הם יבואו לעזור לנו. כי מדובר על ה"ראש" שמביא את כל ה"גוף" לטוב.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 454, 13.11,2014

ידיעות קודמות בנושא:
הגיע הזמן להצדיק את המקדמה שקיבלנו
איחוד על בסיס אהבה או שנאה
המקום של היהודים על אדמת ישראל בהתאם לחוק הטבע