קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
להלן ידיעה על ניסוי פסיכולוגי ותוצאותיו:
המשימה: לבדוק את הקשר בין האמונה בחופש הבחירה להתנהגות מוסרית.
הניסוי: נלקחו 2 קבוצות בנות 15 איש. קבוצה אחת קראה טקסטים מדעיים ופילוסופיים על כך שאין חופש בחירה, ואת אמרתו של פרנסיס קריק: "כל השמחה וכל הצער שלך, כל הזיכרונות והאמביציות, כל הרגשת ה"אני" שלך וחופש הבחירה – אלו רק פעולותיהם של הנוירונים והמולקולות. אתה רק אוסף של נוירונים". הקבוצה השנייה קראה טקסטים ניטרליים שלא אמרו דבר על חופש הבחירה.
מוגש מבחן: הסטודנטים חושבים שזהו מבחן במתמטיקה, אך למעשה המבחן בודק באיזו מידה הם ירמו.
התוצאה: מי שקרא את הטקסטים על כך שאין חופש בחירה, רימה יותר.
המסקנה: האמונה בחופש הבחירה הופכת את האדם למוסרי יותר ואחראי על מעשיו. מי שאינו מאמין בחופש הבחירה, חושב שהכול קורה במקרה, הכול מוכתב על ידי הגורל: "זה היה קורה בכל מקרה".
תגובתי: המדענים סבורים שאפילו אם אין לנו חופש בחירה, האמונה בו הופכת אותנו למוסריים יותר. הנויטרונים הדטרמיניסטיים שלנו עובדים לפי המצב הקודם, אולם אחד המרכיבים של המצב הזה הוא מערכת האמונה שלנו. האמונה שלנו בחופש בחירה מכריחה את הנוירונים לעבוד באופן "מוסרי" יותר.
חכמת הקבלה מקבלת את כל ההשקפות המנוגדות ומאחדת אותן: האדם אינו חופשי בכלום, הוא משועבד לחלוטין להשפעתה ודעתה של הסביבה, אך הוא יכול לבחור את הסביבה באופן עצמאי, לשנות את עצמו תחת השפעתה, וכך לשנות את גורלו. (עיין במאמר "החירות" מאת בעל הסולם).
ידיעות קודמות בנושא:
לא חופשי – חופשי
השפעת הסביבה על החלטותינו וזיכרוננו
מה לעשות עם הבחירה שלי?
