הקרבת קורבנות היא התקרבות אל הבורא

מתוך מאמרו של הרב"ש "עניין ענף ושורש": כי יש להבחין בין פנימיות לחיצוניות. כי בחיצוניות צריך להיות דווקא במקום הענף המכוון נגד השורש, אבל בפנימיות הוא לאו דווקא במקום הענף המכוון נגדו.

כי בבחינת ארץ ישראל, המכוון ללבו של האדם, הנמשך משורש המלכות, אין האדם צריך להיות דווקא בארץ ישראל, לזכות לבחינת מלכות שמיים.

כי בפנימיות האדם יכול לזכות להשראת השכינה ולהשגות הכי גדולות גם בחוץ לארץ, כמו כל הגדולים שלנו, שהיו בחוץ לארץ.
כי עניין פנימיות הוא בחינת עבודה שבלב, ואין כל קשר לחיצוניות. אבל יחד עם זה, יש עניין של חיצוניות גם כן.

דהיינו, יש דין, שאסור להגיד "קדיש", רק אם יש מניין של עשרה אנשים. ואז אין אנו בודקים, אם אלו עשרה אנשים, שיהיו יראים ושלמים. אלא עשרה אנשים פשוטים, יכולים לומר "קדיש", ו"ברכו", וקריאת ספר תורה.

אבל אם יש תשעה גאונים צדיקים, אסור להם להגיד "קדיש" ו"ברכו".

אין לבלבל פעולות גשמיות, "ענפים", עם פעולות רוחניות דומות, "שורשים". פעולות גשמיות "מסורת", "מנהגים" שבחיים שלנו אין להם קשר עם המדרגה הרוחנית של האדם ואינם קובעים אותה. כל אדם יכול להביא קורבן לבית המקדש, אך לבצע "הקרבת קורבן" רוחני יכולים בודדים, זה תיקון הרצונות האגואיסטיים שלך על ידי האור העליון.

האדם מבדיל בתוכו בין הרצונות שיכול להופכם למשפיעים, כלומר "קדושים", ומעלה אותם למדרגת השפעה, של "בית המקדש", כלומר מעלה אותם ממלכות לבינה. מלכות היא "בית", בינה היא "קדושה". המלכות עולה לבינה ויוצרת בבינה "בית של קדושה", בית המקדש.

כל הפעולות שאותן האדם מבצע "בפנים", בתכונת הבינה, נקראים "קורבנות", מתוך רצונותיו בדרגת "דומם", "צומח", "חי", הוא יוצר רצונות אלטרואיסטיים המתוקנים על ידי האור, דרגת ה"מדבר" (אדם). תיקון של כל רצון נעשה על ידי שלוש פעולות עוקבות של האור "כהן", "לוי", "ישראל", ובכך מביא אותו להשתוות ולדבקות עם הבורא.

זה נקרא להקריב קורבן, כלומר להפוך להיות קרוב יותר לבורא. תיקונים מסוג זה קובעים את גובהו הרוחני של האדם. ביצוע פעולות פיזיות הדומות לרוחניות, שאינן הגיוניות בעולמנו, המכונות מצוות, אלא הם מנהגים, מסורת, טקסים, אינם תלויים בכך אם האדם נמצא בעולם הרוחני או לא, האם הוא מתכוון לעשות איזה שהם תיקונים בשורשים רוחניים.

בעולמנו אנחנו יכולים לבצע פעולות שמהוות השתקפות של הרוחניות, אך זה בסך הכול מנהגים עממיים. הם אינם מתקנים אותנו, את הרצונות שלנו, את זה אנחנו בהחלט רואים על אנשים שמבצעים אותם. כדי לתקן רצון, צריך להתאחד עם האור העליון שמתקן אותו בכוונת ההשפעה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 01.08.2010

רשומות קודמות בנושא:
ותבוא האם…
תפילה במקום הקרבת הקורבנות
מי אתה – עני או עשיר?