קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך הכנס באירופה, שיעור מס' 2
שאלה: אני עובד בבית מלאכה אומנותי, שבו אני עוזר לאנשים עם בעיות נפשיות ורגשיות, עם דיכאונות וכל מיני בעיות סוציאליות, לצאת מההסתגרות שלהם דרך אומנות. ואני לא מבין את ההבדל בין החינוך האינטגרלי והעבודה הסוציאלית. מה ההבדל ביניהם?
תשובתי: ההבדל הוא בזה, שבמקרה של החינוך האינטגרלי אתה מעביר דרכך אור לאחרים. אתה מארגן אותם בכזאת צורה, שהם יהפכו לכלי רוחני. כי לך יש "נקודה שבלב", ולכן אתה עובד דרכך עליהם. אתה מקבל מהם רצונות, בעיות, ומארגן אותם כך, שתופיע אצלך תוספת שלמענה אתה יכול לקבל אור.
זו לא עבודה סוציאלית, אלא עבודה רוחנית. בזה ההבדל ביניהם.
אתה עובד כדי למשוך את האור העליון, לארגן את כל האנושות לאחד שלם, למערכת אחת יחידה שנקראת "אדם", כדי שבה יתגלה האור העליון, המצב העליון. זו לא הרגעה במקום איזה כדור, אלא דווקא עלייתה של האנושות לדרגת הקיום הבאה.
אנחנו לא עוסקים בלהרגיע את האנשים, על אף שאומרים להם שזה כך. אבל אנחנו מבינים, שבאותה הרמה שבה הם נמצאים לא ניתן לעשות כלום, אלא רק להעלות אותם לרמה הרוחנית.
וכל הניסיונות שלנו לפתור איזה שהן בעיות בעולם הזה: מעשי חסד, עזרה לשכבות אוכלוסייה שונות, לא נותנים שום דבר. כי בזה שום דבר לא מיתקן, אלא רק מחריף. בנושא זה ישנם מחקרים רבים וברור לגמרי, שכל הבעיות נובעות רק מזה שאנחנו לא מתקנים את עצמנו, אלא עוסקים בכזאת עבודה סוציאלית.
אני לא אומר שהעבודה הזאת לא נחוצה, שהיא מזיקה, אם אפשר עכשיו לעזור באופן קונקרטי במשהו לאדם, צריך לעזור, אבל יחד עם זה לא לשכוח, שבזה לא משיגים שום דבר. לכן בעבודה הסוציאלית אפשר לעסוק באופן זמני, כל עוד אנחנו לא התחלנו בהפצה רחבה של החינוך האינטגרלי.
שאלה: האם שני סוגי העבודה האלה סותרים זה את זה והאם ניתן לאחד אותם?
תשובתי: אפשר לאחד אותם, אבל רק במידה שאתה מבין שבזה אתה מקל באופן זמני את מצבו של האדם. אם הפעילות שלך קשורה לתיקון ממשי, אז יש לכך משמעות.
