הקומבינטוריקה שמובילה לשכל של הבורא

שאלה: הבורא הוא הכוח היחיד. אז איך בכל זאת בתוך הכוח היחיד הזה האדם יכול להרגיש בנפרד את עצמו, את הסובבים אותו ואת הבורא עצמו?

תשובתי: בתכונותיו האגואיסטיות, האדם אינו יכול להרגיש את הבורא, מפני שזהו הכוח היחיד של הטבע. אך ברגע שהוא הופך להיות דומה במשהו לכוח הטבע היחיד הזה, אפילו במידה המינימלית, במדרגה הראשונה מתוך 125 – הוא כבר מתחיל להרגיש אותו.

ישנה הדרגתיות בהרגשת הבורא. נניח שהקבוצה שלנו התחברה למנגנון הכי אלמנטארי, ואנחנו מתחילים להרגיש בו משהו משותף. כל אחד מאיתנו ניסה להתאים את עצמו לאחרים, להצר את עצמו בבליטות, להרחיב את עצמו בשקעים, כלומר במקומות שבהם אין לו מספיק כדי למלא את האחרים.

כל החיבורים האלה, כל הקומבינטוריקה הזאת, התקשורת הזאת בין כולם, היא מאוד מעניינת. היא מגלה דווקא את האופי של הבורא. מפני שהדבר החשוב ביותר הוא לא שחלק אחד וחלק שני מתחברים זה לזה. דווקא האופי של החיבורים שלהם, אותן הנוסחאות שלפיהן הם מתחברים, נותנות לנו בסופו של דבר את השכל של הבורא.

השבירה שלנו קרתה מפני שהבורא נעלם. והחיבור בינינו, התפרים הללו שאנחנו מנסים עכשיו לשחזר בינינו, הם שנותנים לנו את הרגשת הבורא, הטבע שלו, המחשבה שלו, התוכנית שלו, המטרה שלו, ובסופו של דבר, המצב הסופי המושלם שלנו.

מתוך השיעור הווירטואלי בנושא "יסודות חכמת הקבלה", 14.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הבורא יתגלה בקבוצה
איחוד עם הקבוצה מביא אל הבורא
הסביבה במקום הבורא