קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: באחת מהסדנאות בכנס בערבה הייתה שאלה על נקודת חוסר המוצא, שאותה אנחנו צריכים לעבור בדרך. איך אנחנו צריכים לעבור אותה, האם כל אחד בנפרד או כל הקבוצה יחד?
תשובתי: ככל שאנחנו מתקדמים, אז כל הקבוצה מתגברת על השלבים והמצבים שבדרך בהתלכדות גדולה יותר. יכול להיות, שכל אחד עובר מצב זה או אחר במידה משלו, בדרגה משלו, אבל למעשה, כולם הולכים יחד.
שאלה: כלומר, יכול להיות שהקבוצה "תסחב" אותי דרך איזה שהוא מצב?
תשובתי: הקבוצה לא פועלת באופן בררני, היא ורק היא "סוחבת" את כולם. אף אחד אינו מתקדם לבד, כל הדרך שלנו ממומשת מתוך הקבוצה. כמה שהאדם לא ישקיע, בכל מקרה הוא "טועם" את אותו הדבר כמו כולם. אולי במידה פחותה יותר, אבל בכל זאת הוא הולך יחד עם כולם.
ולכן כולם עוברים את ה"מחסום", כולם יוצאים "ממצרים", כולל "ילדים", "נשים", "גברים" ו"זקנים".
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 21.01.2013
ידיעות קודמות בנושא:
כל חבר הוא אוצר
רק הקבוצה ממקדת אותך בעיקר
לבד אי אפשר בדרך
