דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הקבוצה, העם, העולם

הקבוצה, העם, העולם

שאלה: נראה שהנסיבות דוחפות אותנו לאיחוד, לכאורה כדי להתגבר על המשבר, ולמעשה, כדי לתקן את הטבע שלנו ולעלות לדרגת ה"אדם". מה ההבדל בין האיחוד בקבוצה לאיחוד בעם ובעולם?

תשובתי: כל חכמת הקבלה מלמדת אותנו כיצד להתאחד בקבוצה. זאת גם הייתה השיטה בזמן הגלות, כשחבורות קטנות של מקובלים התאחדו לקבוצות. על זה כתבו האר"י, הרמח"ל, הרב"ש ובעל הסולם. כל חכמת הקבלה מומשה בקבוצה, באיחוד, ומתוך האיחוד המקובלים הרגישו את העולם העליון, את מה שמורגש בתכונת ההשפעה, שאותה הם פיתחו באופן הדדי בקבוצה.

היום, מתוך המצב הזה שמושג בקבוצה, צריך לצאת למצב שבו כל הקבוצות שלנו מתאחדות לאחת, והקבוצה הכללית המשותפת הזאת נמצאת בתוך האנושות, כחלק ממנה.

מהצד השני, הגיע הזמן לאיחוד בתוך ישראל, שעליו כתב בעל הסולם. אך מהיכן הוא יכול להתחיל? – מאותה הקבוצה הקבלית שעובדת על האיחוד שלה, ומתוך זה מסבירה לעם את הצורך באיחוד, מפני שהצורך הזה כבר מתעורר לא מתוך האדם, מתוך הנקודה שבלב, אלא על ידי דחיפה מצד הטבע, כשכולם, גם ישראל ובמיוחד אומות העולם, מרגישים את הלחץ, הבעיה, המשבר הכללי האינטגרלי והגלובלי, ולכן הם נדחפים מאחור, על ידי הייסורים, לאיחוד.

אנחנו רואים שבזמננו מתעורר הצורך באיחוד לא מפני שמופיעה בנו הדרישה האינדיבידואלית, הנקודה שבלב, אלא מפני שאנחנו מחויבים כתוצאה מהנסיבות, מהצורך ההיסטורי להתאחד וליצור מעצמנו גוף אחד שלם, ובכך לשמש דוגמא לעולם, להפוך להיות "אור לגויים", בהתאם לציווי התנ"כי.

אם כן, אנחנו ממשיכים את התנועה שלנו מאותה חכמת הקבלה, מאברהם, מהשיטה שלו, מעם ישראל בעת העתיקה, מהחיבור שלו באהבה הדדית, ובהדרגה אנחנו קולטים שהיום אנחנו חייבים להשיג את אותו המצב, לחזור לשורשים שלנו וכבר להמשיך את החיבור הזה מאיתנו לכל העולם, שהתפתח מאותה בבל העתיקה, ושלא רצה בזמנו לקבל את שיטת החיבור של אברהם.

וכך, בפנים נמצאת הקבוצה הקבלית, שעוסקת בחכמת הקבלה, ומורכבת מאנשים שמונָעים על ידי דרישת הנשמה מבפנים, ומסביבה מתקבץ העם שמרגיש את המשבר, הלחץ מבחוץ, ובלית ברירה מקבל על עצמו את התיקון. ומסביב לעם מתקבץ העולם, בעזרת הקבוצות שלנו בכל רחבי העולם, ששייכות גם לקבוצה הפנימית וגם לאומות העולם.

הקבוצה הפנימית נקראת "קבלה לעם", היא עוסקת בחכמת הקבלה. עם ישראל צריך לקבל צורה של קבוצה, לא קבלית, אלא מאוחדת למשפחה אחת ב"ערבות הדדית". זוהי התנועה שלנו. תיקון הנשמה הוא עבור הקבוצה, ועבור העם – חיבור בערבות הדדית.

מתוך הצורך בקידום שיטת החיבור, צריך לפנות לממשלה ולגורמים שונים שדרכם אנחנו יכולים לקדם את הרעיון הזה: לפנות למשרד החינוך, לעסוק בחינוך העם, דרך המדענים שמאשרים את קיומו של המשבר העכשווי, את הנחיצות באיחוד, תוך הסתמכות על המציאות, על הנתונים החברתיים האובייקטיביים. וכך, בעזרת המדענים, נוכל לפנות למעלה ולמטה: למעלה – אל הממשלה, ולמטה – אל העם. עלינו להזמין מדענים לדיונים שלנו ולעורר את התעניינותם של כלי התקשורת.

ידיעות קודמות בנושא:
החינוך לפני הכול
להעביר את הרוח של בעל הסולם
התפתחות הערבות לאורך ההיסטוריה האנושית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6qVxt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest