דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הקבוצה היא הצל שלי

הקבוצה היא הצל שלי

הקבוצה היא ההעתק שלי, הצל שלי, בדיוק כמוני, הצל של הבורא. אני מקבל מהחברים פי כמה וכמה פעמים יותר מאשר אני משקיע בהם. ואין זה תלוי בהם, בהתנהגות שלהם, אלא רק ביחס שלי אליהם. הרי הסביבה הזאת, זה גם כן הבורא. באופן כזה הבורא נותן לי הזדמנות לעבוד עימו, הוא יצר עבורי אשליה, כאילו שמשהו קיים מחוץ לי, אך מחוץ לי קיים רק הבורא.

לכן, אנחנו צריכים כל הזמן לעורר את הסביבה, עד שנשיג מצב שהסביבה הזאת תשפיע ותפעל עליי כך שאני ארצה להתחבר איתה, כדי להתחבר דרכה עם הבורא. ללא הסביבה אינני משׂיג את הבורא, מאחר והסביבה היא דבר חיצוני, בה אני אראה את דמותו של הבורא.

אם אינני רוצה להתחבר עם הקבוצה, אז אינני מכוון כלל למטרה, לבורא. כי הרי מיהו הזולת? –כוח השבירה שהתרחשה ברוחניות, חילקה אותי לשני חלקים: "אני" ו"הזולת". בשביל מה? – כדי לגלות מה חסר לי, כדי להגיע לדבקות עם הבורא.

ברגע שאני יכול לקרב אליי את הסביבה הזאת שנראית לי כזרה, אני מסוגל להתקרב לבורא. בכוונה נתנו לי את התפיסה המפוצלת הזאת, כדי שאראה חלק ממני כמשהו זר ושׂנוא. לכן "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה", כי רק את זה מתקן האור, ואין לך מה לתקן יותר. אם אינך מבקש את התיקון הזה, חבל על כל המאמצים שלך. כל השאר הן צעקות סרק במדבר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מהפכה
תאחל והאור יבוא!
איחוד עם הקבוצה מביא אל הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/r75YD

4 comments

  1. החלק של החיבור לקבוצה הקטנה הוא הקשה לי ביותר, שנים רבות אני חיה במודעות ולימוד, ותמיד קרה שבקבוצה נוצר איזה שבר ולא המשכתי איתה. אני מפחדת מההתעסקות בפעילות החברתית כאילו יש את השייכים יותר או פחות, המקורבים יותר או פחות, המדידה תמיד הרתיעה אותי והרחיקה אותי. אני כן חשה התפעלות גדולה והתרגשות עד כדי בכי כשאני בכנסים ויש ציבור גדול, וזה פחות אישי אלא יותר גלובלי, לזה אני מתחברת בקלות, לדפוסים החברתיים והקליקות הקבוצתיות- ממש מרתיעות אותי.

  2. שאלה לרב,
    כאשר יש עלייה, מהו הצעד הפיזי או המחשבתי הנכון לעשות כדי להשקיע את הכוחות בקבוצה? אני יודעת שאחת העצות היא לחלק חומר הפצה, אבל לא תמיד זה ניתן פיזית לעשות באותו זמן בדיוק, אז מה ניתן לעשות בנוסף? הרבה!! תודה

  3. ואלרי מנהריה

    ===== שולחן עבודה מצומצם בהתאם לידע(חושים) שלרשותי, המיועד להרכבת "חפץ" שמו "אני" מאין סוף חלקים שעל אין סוף שולחנות עוד מסביב…שבאין סוף חדרים…וכו'

  4. ואלרי מנהריה

    ===== אבל פראקטית, כיצד להתגבר על חוסר כח מוחלט על עצמי, למרות מרץ ואושר רב לאחרים? אשר גם יוצר וגם מראה את חוסר השלמות ויעילות בתהליך !!!!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest