המצווה העיקרית

שאלה: מדוע כולם זוכרים שקיימות 613 מצוות, אך שוכחים שמעל לכל ישנה מצווה אחת ויחידה והיא "ואהבת לרעך כמוך"?

תשובתי: קיימת רק מצווה אחת, והיא הציווי להשׂיג את אהבת הזולת, כך אנחנו מכינים את הכלי של הנשמה למילוי על ידי האור והאיחוד עם הבורא.

"ואהבת לרעך כמוך", אומר שיש לאחד את כל הרצונות המנוגדים והשׂנואים עליך לאחד, ובאופן כזה להשׂיג עוצמה המאפשרת לגלות את הבורא, ולהתחבר איתו. כך אנחנו מתגברים על כל התהום המפריד בינינו לבינו. מצוות האהבה הזאת מתחלקת לשני חלקים: "תשובה מיראה" (דרגת הבינה) ו"תשובה מאהבה" (דרגת הכתר). על כל המחשבות והרצונות שלי אני צריך לעשות את שני התיקונים העוקבים האלה, זה אחר זה.

התיקון הראשון – תפסיק לשׂנוא את הזולת! אני שׂונא אותו מלכתחילה, וכשאני מתקן את השׂנאה, אני עובר כבר חצי מהדרך, מהמצב השלילי, המצב של השׂנאה, ואני משׂיג מצב ניטראלי, אפס. זוהי מדרגה (תכונת ג"ר דבינה) שבה אינני רוצה דבר לעצמי, עליתי מעל הרצון האגואיסטי הענק שלי. אינני רוצה לגרום רע לזולת! למרות שמתגלה לי, שאני יכול לקחת מהם הכול ולהשמיד אותם מבלי לקבל על זה עונש, אך איני רוצה דבר, רק לא לפגוע באף אחד.

אחר כך מהמדרגה הזאת (של ג"ר דבינה) אני עולה למדרגת האהבה ומתקן את הרצונות שלי עד לדרגת ההשפעה (ז"ת דבינה). ז"ת דבינה זהו הרחם של הפרצוף הרוחני, לכן אני רוצה להשפיע ולמלא את כולם. כך משׂנאה אני משׂיג אהבה. בסופו של דבר יוצא, שקיימת רק מצווה אחת של אהבה, אשר אותה אנחנו משׂיגים בשני צעדים. הרי מלכתחילה אנחנו הפוכים לאהבה, קודם כל עלינו להשׂיג מצב ניטראלי ואחר כך כבר לעלות אל האהבה.

613 מצוות זה התיקון של רצון אחד ליהנות, אשר קיימות בו הרבה תכונות ולכן דורש תיקונים שונים, אך הם כולם רק כדי להשׂיג אהבה. אך אני כל הזמן צריך לחשוב על המטרה הסופית הזאת, אחרת לא אמשוך אליי את המאור המחזיר למוטב. לכן כל הזמן צריך לחשוב על המצב הסופי המתוקן, הכין שהאור שמתקן אותי, הבורא (ישראל אורייתא וקוב"ה) – אחד שלם.

ונדמה לי שלמה אני צריך לחשוב עכשיו על הבורא, הוא כל כך רחוק ממני, תנו לי קודם להסדיר את היחסים שלי עם החברה האנושית?! אך אנחנו לא נוכל לתקן דבר בחברה, עד שלא נמשוך את המאור המחזיר למוטב. דווקא הוא צריך לעשות את התיקון, ואור התיקון הוא הבורא, ואסור לשכוח עליו. לכן בכל 613 התיקונים, תמיד חייבת להיות נוכחת המחשבה על "אהבת הזולת", על המצווה העיקרית של אהבה לבורא. בלעדיה איננו מושכים את האור המקיף ולא מתקנים ומחברים דבר.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 05.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מדרגת יראה
בעלותי במדרגות הבינה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest