הפרס הצודק ביותר

מתוך בעל הסולם, אגרת נ"ו: "ועל-כן הזהירו: "יגעתי ולא מצאתי אל תאמן" ח"ו…
דהיינו, הטעות הזה, בפירוש המלה של יגיעה, אבל אמת הכתוב "ומשחרי ימצאנני".עוד רעה רבה אראה בעולם, אשר הנלכדים ברשת הס"א, נמצאים שמתיגעים שלא לצורך, שהוא רק ציור של עונשים. כלומר, שאינו מצטרף כלל בחשבון "ת" שנים. ועל-זה לבי דאבה יותר מהכל. ועל כיוצא בזה צריך אדם להתחזק בתפלה: "יהי רצון וכו', שלא ניגע לריק" ח"ו. כי צריכים הצלחה גדולה בדבר הזה.
גם תדע שענין היגיעה והעמל המתגלה בלב האדם בשעת תפלתו, היא היותר נאמנה ויותר מצלחת ומגיעה למטרתה מכל הענינים שבמציאות.".

אגרת זו של בעל הסולם נוגעת לדבר חשוב מאד, שבלעדיו בלתי אפשרי להגיע למטרה – היגיעה מצד האדם. זהו תנאי הכרחי להשגת העולם הרוחני.

בעולמנו אפשר לגנוב, לרמות, לנצל מישהו, לתת שוחד, וכך להשיג את הרצוי. אך ברוחניות שום דבר לא יעזור! מפני שללא יגיעה עצמית לא יהיה לך כלי (רצון), שבתוכו אפשר לקבל את הפרס הרצוי.

אתה לא תוכל לגלות אותו. הרי גם עכשיו אנחנו נמצאים בעולם אין סוף שנמצא במנוחה מוחלטת. חסר לנו רק הרצון (הכלי הרוחני), על מנת להרגיש אותו. לכן היגיעה שבאמצעותה צריך "לשלם", צריכה להכין את הכלי שלנו – לכן זה נקרא "תשלום".

הבורא אינו צריך את היגיעה שלנו, אלא אנחנו צריכים אותה. ובסוף היגיעה, בהתאם לחוק ההתפתחות, אתה תרגיש שהשגת רצון שלם ואז אתה תגלה בו את המילוי. ולפני כן זה בלתי אפשרי.

ואם לפעמים קורה שאדם יכול לקבל אור יחד עם הכלי, אפשרות להרגיש אותו, אז על כל זה יהיה עליו לשלם אחר כך. כפי שזה קרה ביציאת מצרים שהיתה לפני הזמן הקבוע מראש, או כפי שנאמר: "לוו עלי ואני פורע". אך גם זה קורה רק בזכות מאמצים מיוחדים.

לכן, תאמין רק לאפשרות אחת בלבד: "יגעת ומצאת". ואילו את כל הטענות האחרות: שכביכול אפשר למצוא רוחניות ללא היגיעה, או שיגעת ועדיין לא מצאת, אומרים על יגיעה לא שלימה, שאינה מביאה את הרצון לגילוי האור העליון.

מתוך שיעור על מכתבו של בעל הסולם,  18.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
חוק ערבות פשוט
תבדוק שאתה לא מבזבז מאמצים לשווא
רצון חדש ואור חדש