דף הבית / חינוך, ילדים / הפרסומות אשמות

הפרסומות אשמות

שאלה: היום זה מאוד פופולארי לקחת הלוואה בבנק, ואחר כך לשבת ולחשוב: "איך אני אחזיר אותה?", כי למעשה, אין מאיפה להחזיר. איך אפשר להראות לאדם, כל עוד הוא לא פשט את הרגל ולא נכנס לכלא, שלא כדאי לעשות את זה?

תשובתי: לשם כך, לא רק האדם הבודד צריך להשתנות, אלא גם כל החברה, כל התעשייה, כל המבט שלנו על העולם. וזה תלוי במידה רבה בכלי התקשורת, בסביבה, החל מהמעגל הקרוב ביותר ועד לסביבה הכללית.

בעלי ערוצי הטלוויזיה עוסקים בתעמולה מאסיבית למוצרים שצריך לקנות, לקנות כמה שיותר, ואפילו באשראי. היום נותנים אשראי על ימין ועל שמאל, מפני שאותם הבנקאים מעוניינים בזה, מפני שבידיהם מרוכזים המפעלים, ולאחר מכן הם יכולים לקחת מהאנשים את כל מה שיש להם כדי לכסות את האשראי. כלומר, זוהי מכונה ענקית ששואבת מהאדם את המשאבים האחרונים והמינימליים ביותר.

אילו היינו יכולים לפרוץ את השרשרת הזאת ולחוקק חוק נגד שטיפת המוח המאסיבית הזאת, כך שכלי התקשורת שלנו יהיו חופשיים מפרסומות… אם היינו אוסרים כל צורה של פרסומת – איך הם יתקיימו?

אבל אנחנו צריכים להבין שכל מה שהם מפרסמים גורם רק לנזק. מפני שהאדם יודע בעצמו מה הוא צריך, ומה שהוא לא צריך – הוא לא יודע. ועדיף שיהיו מעט דברים מועילים, מאשר הרבה דברים מזיקים.

לכן ישנה כאן בעיה גדולה. אני מקווה שהמשבר שאנחנו חווים עכשיו יעשה את שלו. אך מהצד השני, הוא פשוט "ימחק" לאנושות את האפשרות לחשוב שאנחנו צריכים כל שנה לרכוש יותר ויותר, להגדיל את התל"ג ולרדוף אחרי רווחים.

הרווח צריך להיות פנימי, בנוחות הפנימית. אם אני אצור עשרים סוגי יוגורט במקום עשרה, אני לא ארגיש יותר נוח. זה רק יגדיל את הבעיות ואת רגש המחויבות, לא ברור בפני מי.

מתוך שיחה בנושא החינוך האינטגרלי, 13.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
איך לוותר על היצרים המזיקים?
הרצונות שאני לא בוחר
בלי כפייה והגבלות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest